Home » הבלוג שלנו » אסון המסוקים

אסון המסוקים

Posted

תאונה אווירית התרחשה בליל 4 בפברואר 1997, כאשר שני מסוקי יסעור של חיל האוויר הישראלי התנגשו האחד בשני מעל עמק החולה.


באירוע נהרגו כל 73 הלוחמים שהיו על המסוקים, מחטיבות שונות של צה”ל, אשר הוטסו למוצבי צה”ל שברצועת הביטחון בדרום לבנון.


שיירת מטוסי סטאליון


אסון המסוקים היה תאונת המסוקים הקטלנית ביותר בתולדות התעופה בעולם, עד שנת 2002, שבה הופל מסוק צבאי רוסי מעל צ’צ’ניה וגבה 127 קורבנות.


ישראל החזיקה בשיא עגום נוסף טרם 1997, הוא המקום השני בחללי מסוקים, באסון הנ”ד, בו נהרגו 54 חיילים בשנת 1977.


מיקום אסון המסוקים


אחת מנקודות התורפה של צה”ל, במסגרת הלחימה בארגון חיזבאללה בדרום לבנון באותן השנים, היתה התנועה בשיירות (אשר הובילו חיילים ואספקה) מבסיסי הצבא בארץ למוצבים בלבנון.


השיירות, נושאות מספר רב של חיילים, מטבען, נעו בצירים ידועים ומוכרים מראש, באיטיות וללא יכולת תימרון, ובכך הפכו ליעד נוח וכדאי לתקיפה. צה”ל השקיע מאמצים רבים בהתמודדות עם איום זה, בכללם הכנסת כלי רכב ממוגנים, פתיחת צירים לפני השיירות, חיפוי אבטחה, ועוד. אולם נסיונות הפגיעה בשיירות המשיכו, וצה”ל סבל לא מעט אבדות.‏


אחת מהדרכים שהוצעו להובלת חיילים בבטחה יחסית למוצבים היתה הטסה במסוקים. אולם גם שיטה זו טמנה סיכונים ודרשה הערכות והכנת מנחתים ליד המוצבים, תיאום נהלים וגיבוש פקודות.


סטאליון באוויר


משימת ההטסה למוצבי הבופור ודלעת אמורה היתה להתבצע ביום 3 בפברואר 1997. אבל, נוכח תנאי מזג אוויר קשים נדחתה הטיסה ליום שלאחר מכן, 4 בפברואר.


שני מסוקי היסעור, מדגם CH-53 סי סטאליון, של טייסת 118, קיבלו הוראה להמתין בשדה התעופה מחניים, ממנו היו אמורים לאסוף חיילים וקצינים ולהוביל אותם למוצבים בלבנון.


מפרט טכני של מסוק


בשעה 18:48, לאחר קבלת האישור הסופי לביצוע המשימה, המריאו שני המסוקים לדרכם. דקה לאחר ההמראה ביקש רס”ן לוי מהבקר אישור לחצות את הגבול ללבנון.‏ אישור החצייה התעכב בכמה דקות, ובינתיים הנחה הבקר את המסוקים לטוס במעגל המתנה.

בשעה 18:56 אישר הבקר למסוקים לחצות את הגבול. שלוש דקות לאחר מכן נעלמו המסוקים מן המכ”ם.‏


בעקבות ההתרסקות הכריזה ממשלת ישראל על יום אבל לאומי.


שר הביטחון, יצחק מרדכי, מינה ועדת חקירה בראשות מפקד חיל האוויר לשעבר, דוד עברי, על מנת לחקור את נסיבות התאונה. מכיוון שלא הותקנה קופסה שחורה במסוקים, לא יכלה הוועדה להסיק את סיבת ההתרסקות המדויקת. עם זאת, ההערכה היא שסיבת התאונה היתה טעות אנוש, הנובעת מחוסר הקפדה על כללי בטיחות בטיסה.


באפריל 1997 פורסמו מסקנות הוועדה, בכללן מסקנות מבצעיות ואישיות נגד בכירים בטייסת היסעורים. הוועדה המליצה על שינוי מבני בחיל האוויר, במסגרתו ימונה קצין בדרגת תא”ל כמפקד להק אוויר למסוקים.


לאחר פרסום מסקנות הוועדה יצאה קבוצה של משפחות שכולות נגד צה”ל, בטענות של קיפוח ואי מיצוי החקירה, בין השאר עקב הגילוי כי במסוקים הוחזק חומר נפץ לצורך השמדה עצמית במקרה של התרסקות בתוך שטח האויב.


אנדרטת אסון המסוקים


אתר ההנצחה לחללי אסון המסוקים נחנך בתחילת 2008, סמוך למקום שבו התרחש האסון, ליד בית העלמין של קיבוץ דפנה בגליל העליון.


אתר ההנצחה


האנדרטה בנויה בצורת מסוק יסעור. בפתח האנדרטה מזרקת מים שקטה, ועליה שמות ההרוגים באסון. מסביבה גיזום דשא בצורת להבי המסוק עם 73 אבנים לזכר 73 הנספים.


הנתונים, המידע והתמונות לקוחים מאתר ויקיפדיה.