Home » הבלוג שלנו » בית ספר לטיסה » היחלצות לאחר אבדן התמצאות בתנאי ראיה VMC

היחלצות לאחר אבדן התמצאות בתנאי ראיה VMC

Posted



אתה נמצא בטיסת ראיה, בתנאי VMC וקרה מקרה לא צפוי ואיבדת בטיסה את ההתמצאות. ( שימו לב! אני לא דן כאן בתופעת ה “ורטיגו”, שראויה להתייחסות במאמר נפרד, אלא בטיסת ראיה בתנאי ראיה VFR.)


נקלעת למצב בו אינך יודע את מיקומך – לא נעים, מצב מלחיץ וגם עלול להיות מסוכן. לחץ נפשי מפריע לנו לקבל החלטות מושכלות, אבל אם תזכור את הכתוב במאמר הזה, תאמץ את ההמלצות שכאן ותפעל על פי הן, המידע שכאן יסייע לך להתגבר על הלחץ ואתה תצא ממצב זה בשלום.


דיווח


דבר ראשון וחשוב ביותר דווח ברדיו ליחידת הפיקוח שאינך יודע איכן אתה נמצא! דווח מוקדם ככל האפשר ואל תיתן לטעות להתפתח.


שידור לדוגמא:


“חגב” מ (אות הקריאה). לפני …. דקות חלפתי מעל ……. בגובה …….. בכיוון…..לא מזהה את מיקומי. מבקש כיוון ל………… מהירות שלי ……. קשר. לוחץ IDENT. (אות קריאה)


שים קוד 7700 בטרנספונדר. לפי הפמ”ת יש לקודד קוד זה בעת מצוקה או מצב חירום בכלי טיס.


דיווח זה יאפשר ליחידת הפיקוח לאתר את מיקומך ולהתחיל ולתת לך סיוע. הכוונה היא שתקבל סיוע באיתור מיקומך, מוקדם ככל האפשר, ובכך להפחית את הסיכון שלך ושל מטוסים אחרים באוויר. כך תוכל להגיע למקום מבטחים ולנחות בביטחון מוקדם ככל האפשר.


שימוש בשרותי הכוונה של הפקח / הבקר מקטין במידה רבה את הסיכונים להתנגשויות, תקלות ותקריות באוויר, חדירה לאזורים מוגבלים, אסורים או מסוכנים לטיסה וכיו”ב. יתרה מכך, חובתך להיעזר בפקח / בקר אשר יהא מסוגל לאתר את מיקומך על מסך המכ”ם ולתת לך כיווני טיסה בהתאם, ולהוביל אותך למקום מוכר ובתנאי VMC.


אל תשכח שבין שאר תפקידיו של בקר / פקח, אחד החשובים שבהם הוא לתת שרותי הכוונה והצלה למטוסים במצוקה. במגדלי הפיקוח קיים ציוד עזר VHF DF מערכת שמאפשרת לפקח הטיסה לראות את הכיוון ממנו מגיע אות הדיבור שמשודר מהמטוס ועל ידי כך לתת כיוון ולהנחות את הטייס.


זכור, גם אם עברת, תוך כדי אבדן ההתמצאות, באזורים אסורים או אחרים, דווח! אל תתבייש ואל תפחד! קודם כל דאג שייסיעו לך לחזור ולנחות בשלום. כשאתה כבר על הקרקע, ייתכן שיגישו נגדך תלונה, או יעמידו לדין, אבל יהיה על מי להתלונן או להתלות את הרישיון…


tipim.2


המשך בטיסה


חשוב ביותר! המשך להטיס את המטוס למרות הלחץ הנפשי בו הינך נמצא.


ומה אם הבקר / פקח לא סיפק לך מענה המשביע את רצונך או שבנוסף לאבדן ההתמצאות אבד לך גם הקשר האלחוטי? היעזר בכל אמצעי שניתן או שקיים. במידה ואינך מסוגל למקם את עצמך על הנתיב שלך עקב בעיות הזדהות, אל תנסה לסטות מהנתיב ללא תכנון או הכוונה.


בהנחה שאתה טייס מסודר ומאורגן, שומר חוק ומקפיד על התקנות, אתה בוודאי תכננת היטב את הטיסה, בנית תכנית טיסה מדויקת. אתה מחזיק בידך מפת ניווט תקנית עם כל הנתיבים, הזמנים ושאר הפרטים עליה, הנתיב מסומן, וכוונו מחושב ורשום על המפה, שעון העצר (סטופר) פועל, חישבת את כמות הדלק הדרושה לטיסה ויש לך רזרבה מתאימה. אתה יודע לחשב לכמה זמן עוד נותר לך דלק במכלים. הכול כפי שלמדת ותרגלת בעבר.


בעת הטיסה זכור! בדוק כל מספר דקות, והשווה את הכיוון במצפן המגנטי למצפן הג’ירו. אפס / כוון את הג’ירו לפי הכיוון במצפן המגנטי. הקפד על שמירת כיוון מדוייקת – שמירה מתמדת על נתוני טיסה מדוייקים תקטין משמעותית את הסיכוי לאבדן התמצאות.


זיהוי המצב


כיצד תדע אם נקלעת למצב הזה ? סביר להניח שחלפו מספר קטן של דקות מאז שאבדת את התמצאות ואינך מרוחק מדי מהנתיב. קיים סיכוי טוב שאם תמשיך באותם הנתונים תגיע לאזור מוכר ותחזור להתמצא. אבל, אם למרות הכל אינך מזדהה, אל “תאנוס” את המפה !


בסלנג של מדריכי הטיסה “לאנוס את המפה”, פירושו ל”התאים” את פני השטח למפה, כאשר הנכון לעשות הוא לעבוד, מהמפה אל השטח. כאשר טייס מאבד את ההתמצאות, הנטיה הטבעית שלו היא למצוא איזה פרט בשטח ו”להתאים” לו “פרט תואם” במפה, וכך הכל מסתדר לטייס. הוא משכנע את עצמו ומאמין שהפרט בשטח הוא אכן הפרט שמופיע במפה, כאשר הוא לחלוטין לא באזור ולא בכיוון.


אסור לעבוד כך בטיסת ניווט. פני השטח בחוץ אמורים להתאים למה שראית קודם במפה!


tipim.3


אופן הניווט


זכור, שיטת הניווט הנכונה היא על פי כללי ש.מ.ש. : שעון, מפה, שטח. אמנם לא אביא כאן תדריך מפורט על ביצוע טיסת ניווט מגע אבל אזכיר עיקרון עבודה תקין ונכון.


ראשית יש לשים לב לשעון. על פי הזמן שעבר מאז הפעלת את שעון העצר, עבור למפה ומצא את קו סימון הזמן (הדקות) המתאים למשך הזמן שטסת. שם באזור חפש על המפה פרט ייחודי לאיזור ואז, רק אז, הרם את עיניך החוצה כדי למצוא את אותו הפרט בשטח. אני חוזר – שעון, מפה, שטח. מהמפה אל השטח ובשום מקרה לא להיפך!


למד היטב את הנתיב טרם היציאה לטיסה. סמן על הנתיב עצמים ופרטים בולטים ייחודיים לאזור, ונקודות בדיקת זמנים מוגדרות, שבהם תיעזר לקביעת מיקומך בעת הטיסה. המשך בכיוון הטיסה המקורי – הכיוון המקורי המתוכנן של ה”לג” / הנתיב , תוך שמירת שאר נתוני הטיסה, גובה, כיוון, ומהירות.


בהתאם ליכולתך, בקש מיחידת הפיקוח נתונים על הרוח באזורך כדי לאפשר לך להעריך: אם, כמה, ולאן נסחפת. על פי המפה נסה לאתר מסביבך, בתחום כמה מיילים מהמטוס, עצמים בולטים ומוכרים, תווי קרקע יחודיים או נקודות בולטות כמו ערים, הרים או ישובים טיפוסיים, כבישים, מסילות ברזל , הצטלבויות שונות אשר יסייעו לך באיתור מקומך.


למד והכן את עצמך מראש. למד להפעיל נכון את עזרי הנווט שבמטוס. בעת צרה תיעזר בהם. בהתאם לאמצעי העזר שנמצאים במטוסך: GPS,ADF ו/או ב VOR , העזר בהם. במפות הניווט מסומנות תחנות VOR וגם תחנותNDB . העזר בהן.רק לאחר שהחלטת בצורה ברורה ומדויקת על מיקומך החדש בצע את התיקון הנדרש שיביאך במהירות האפשרית חזרה לנתיב הרצוי.


אזורים גאוגרפים


בהנחה שהינך יודע באופן כללי את האזור בו אבדת ( צפון הארץ, מרכז, דרום, הנגב, אזור אילת וכו’. האם בגובה נמוך או בנתיבים( יש להתאים את גובה טיסתך שיהיה לפחות 1000 רגל מעל ה – MSA Minimum Safe Altitude – המצויין במפה.


בעברית הוא מוגדר במקרא של המפה כגובה טופוגרפי מירבי, מצויין במפות הניווט בשתי ספרות (מודפסות על המפה בהדפסת רקע בצבע כחול בהיר) ומציין את גובה הנקודה הגבוהה ביותר באזור התחום במשבצת שטח של 15 על 15 מיל. זה הגובה המינימלי הבטוח שלך להמשך הטיסה. מומלץ לטוס 1000 רגל מעל הגובה הזה. לעולם אל תרד מתחת לגובה זה באזור בו הנך נמצא.


אל תשכח שגובה הקרקע באזור ירושלים הוא 2500 רגל מעל הים! בנגב, בדרום, בגליל אף יותר גבוה. הנמכה לא קשר עין עם הקרקע באזורים אלה כבר גבתה חיי אדם.


בטיסה בישראל, אם לרוע מזלך, בנוסף לאבדן ההתמצאות, אבד הקשר בינך ליחידת הבקרה, גם נקלעת לעננים וגם אבדת קשר עין עם הקרקע: פנה לאחור וצא מיד מהענן בהתאם לנוהל הכתוב בספר המטוס ( POH). רק אם הדבר לא מתאפשר אז מומלץ לפעול כדלהלן:


באזור המרכז – טוס מערבה כ 15 דקות במהירות 90 קשר. עברת כ 22.5 מיל ימי (תלוי ברוח). סביר להניח שכבר הגעת מעל הים התיכון. כאן תוכל להנמיך חופשי מתוך הבנה שאין הרים בקרבתך וניתן להנמיך ללא חשש. מכאן תמשיך ותנמיך עד מתחת לגובה בסיס הענן ואז בראיה טוס מזרחה 090 עד להגעה לקו החוף ומשם לאורך החוף צפונה או דרומה ובוודאי תגיע לאזור מוכר שממנו תוכל לחזור ולהתמצא.


באזור הצפון – התייצב בכיוון כללי 240 למשך 20 עד 25 דקות טיסה ואז תוכל להנמיך.


באזור הדרום – התייצב בכיוון כללי 300 למשך כ 30 דקות טיסה ואז תוכל להנמיך.


tipim.1

הנתונים לעיל הם כלליים ביותר, הם אינם מדויקים ונועדו לצורך הסבר התפעול באוויר. יש להתאים את המרחק לפני תחילת ההנמכה למיקום המשוער שלך. מומלץ מאוד להשתמש בסרגל זמנים שהכנת כשלמדת לנווט. למטוסי הססנה 152 ו 172 טוס במהירות השיוט 90 קשר ,בהם החישוב בעל פה נוח מאד. במהירות זו עוברים מרחק אווירי של 3 מיל ימי ב 2 דקות.


חשב נתונים מתאימים למטוס שלך ושנן אותם מראש. במטוסים שממוכשרים בVOR ו בDME תוכל לקבוע ביתר קלות את מיקום תחילת ההנמכה. זכור: סביר מאוד שתוך כדי טיסתך זו תחצה אזורים מוגבלים, אסורים, או מסוכנים (זהירות רצועת עזה !!!). אם באמת שמת את הקוד המתאים בטרנספונדר יחידות הפיקוח כבר יוציאו אותך משם.


אני חוזר ומזהיר! הכתוב לעיל תקף רק אם נכנסת לענן או שאין תנאי ראות ואבד לך הקשר האלחוטי!


צ’ק ליסט לפעולה


להלן מעין רשימת תיוג כללית– צ’ק-ליסט – שכדאי מאוד להשתמש בה:


  • דווח בקשר על אבדן התמצאות. זה יאפשר ליחידות הבקרה לאכן את מיקומך. כמו כן יאפשר להרחיק מטוסים אחרים ממיקומך וכך להקטין את הסיכון להתנגשות.
  • אם קיים במטוסך טייס אוטומאטי הפעל אותו. שימוש בטייס אוטומאטי מקל על הלחץ ומאפשר לך להתפנות לטפל בניווט ובהזדהות.
  • לחץ על לחצן IDENT בטרנספונדר. זה יבליט בפני הבקר את מיקומך על מסך המכ”ם.
  • סמן את מיקומך המשוער, על המפה, ורשום את הזמן בו איבדת התמצאות. מידע זה יעזור לשירותי הבקרה והפיקוח, וגם לך, כדי להעריך את המרחק שעברת עד לחזרה לטיסה נשלטת.
  • בדוק את כיוון הטיסה במצפן המגנטי. אפס/כייל את מצפן הג’ירו. בדוק יניקה (להבטיח שמצפן ג’ירו פועל בצורה תקינה). הערה: הסבירות שבעת הטיסה תקרה תקלה במצפן המגנטי היא נמוכה ביותר. אם נוצרה תקלת יניקה או תקלת מצפן גי’רו, עדיף לכסות / להעלים מהעין את מצפן הג’ירו, כדי שלא להביט בו בטעות ולהאמין בטעות לחיווי המכשיר, הכל כמובן במידת האפשר. אל תשכח – אתה בלחץ נפשי גדול וסיכוי שטעויות קריאת מכשירים תקרינה הולך וגדל ככל שהלחץ גדל.
  • שים קוד 7700 בטרנספונדר במצב ALT.
  • טפס לגובה להתרחק ממכשולים, ודווח בקשר על הטיפוס. כדי שהפקח/בקר וגם מטוסים אחריםבסביבה ידעו כולם על מעשיך. הדבר נכון במיוחד לידידינו מהאז”מים שטסים נמוך ובתוך וואדיות. יש סיכוי שהוואדי ייגמר לך אחרי העיקול בלי שתהיה ער לכך – זה כבר קרה בעבר ונגמר לא טוב.
  • חזור בהקדם לכיוון המקורי המתוכנן תוך כדי קבלת שרותי הכוונה מהבקר.
  • העזר בGPS . אם אין GPS בידיך, העזר ב VOR .
  • היעזר בADF . השימוש היומיומי ב ADF הולך ונעלם מענף התעופה, אבל אם ידוע לך, או אם הכנת מראש, תדר של תחנת רדיו מסחרית בתחום ה AM (גלים בינוניים) וידוע לך מיקומה על המפה. ניתן לבצע ביות (Homing) אל התחנה וכך להגיע לאזור מוכר.
  • היה ערני לחישובי הדלק, סמן מראש נקודות על המפה וכתוב באדום “דלק”. להזכירך העברת בורר מיכלי הדלק למיכל אחר, אם צריך.

לסיכום


חשוב מאוד לזכור בכדי להקטין את הסיכוי לאבד את התמצאותך בשטח, תמיד, אבל תמיד, צא לטיסה מוכן ומצויד בכל המידע והאמצעים שדרושים לביצוע הטיסה. תכנן את הטיסה בהתחשב בכל הגורמים והנתונים. למד היטב הטיסה את הנתיב המתוכנן. אל תשכח לתת חשיבות עליונה לחישובי צריכת הדלק בטיסה, תכנן נכון את רזרבות הדלק. ככלל, כדאי להגדיר מכשירים ולטוס לפי כללי טיסת מכשירים IFR, ואז הבקר יהיה אחראי על ההשגחה עליך בנתיב.


בזמנך החופשי, לפני שקורה לך הלא נעים. תזמין מדריך לטיסת הדרכה ותרגלו ביחד אובדן התמצאות וחזרה להזדהות וטיסה נשלטת. זכור – תרגול מוקדם נוטע ביטחון. אם תנהג על פי הכתוב כאן – תקטין את הסיכון שתקלע למצב זה של אבדן התמצאות. אם בכל זאת נקלעת למצב – שינון הכתוב כאן יסייע לך רבות.


טיסות בטוחות לכולנו


יהודה ביין