Home » הבלוג שלנו » קריירה בתעופה » להטיס, אבל קצת אחרת

להטיס, אבל קצת אחרת

Posted



אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. ואין כמו משהו קטן וטוב בשביל להעלות חיוך על הפנים. יש אנשים שאוהבים דברים קטנים. איטלקים אוהבים מכוניות קטנות. הצרפתים מנות גורמה זעירות. ילדות משחקות בלהיות נשים קטנות. יש גם גברים שאוהבים נשים קטנות. יפנים אוהבים כפות רגליים מיניאטוריות. גוליבר חגג בארץ הגמדים. ובקלוב התעופה לישראל בונים מטוסים קטנים. בעברית – טיסנים.


טיסן הוא מטוס קטן, הבנוי על אותם עקרונות אווירודינאמיים של מטוס אמיתי. טיסנאי אמיתי מתעסק לא רק בהטסת הטיסן אלא גם בבנייתו. המהדרין, עוסקים בבנייה והטסה של טיסני סקייל (Scale) – טיסן הבנוי על פי מטוס מסוים אמיתי וקיים, ביחס של עד 1:3, הנושא אות קריאה ושאר מרכיבים עד אחרון הפרטים.


טיסני הסקייל משתתפים בתחרויות בינלאומיות, ונבדקת בהם ההתאמה לדגם המטוס האמיתי. מאות שעות עבודה מושקעות בחיקוי המקור, החל ממנוע בעל צליל מפלט דומה לזה של אחיו הגדול, דרך הטסת הטיסן בדיוק לפי ביצועיו של המטוס המקורי, ועד לרמת המדבקות שמוטבעות על גוף הטיסן המעידות על מספר ההפלות של המטוס (בטיסני קרב).


פעם בארבע שנים מתקיימת אולימפיאדת טיסני סילון בינלאומית. השמינית במספר, זו שנערכה בשנת 2009, התקיימה אצלנו בארץ, במנחת מצדה. לאירוע זה מגיעות נבחרות מכל העולם, המתחרות בניהן על שני פרמטרים מרכזיים: דגם הטיסן ברמת התאמתו למראה המטוס המקורי אותו הוא מייצג, ורמת הטיסה הנדרשת בביצועיה לחקות את המטוס האמיתי, לא פחות אבל גם לא יותר. להרשים בפעלולים מסעירים זה נחמד, אולם החכמה והניקוד טמונים בביצועים זהים עד כמה שניתן. טיסן שביצועיו עולים על ביצועי מטוס המקור יכול להפסיד נקודות רבות על “חיקוי לא מושלם”. נבחרת ישראל תכבד בנוכחותה את התחרות באולימפיאדת 2013 שתתקיים בשוויץ. שיהיה “לנו” בהצלחה…


כמעט כמו מטוס אמיתי


טיסנאי אמיתי חי טיסנים, נושם טיסנים. בבוקר לפני העבודה, בערב לפני שמחשיך, והכי הרבה בסופי שבוע. ניתן בהחלט לצרף חברים או משפחה. קהילת הטיסנאים בארץ הולכת וגדלה משנה לשנה. זוהי תעשייה שלמה, הכוללת חוקה, מנחתים, בתי ספר, אירועים ומפגשים, כללי בטיחות ומגבלות טיסה, סניפים ברחבי הארץ, פורום אינטרנטי, ואפילו הישגים ספורטיביים. מדובר בקלוב מאורגן, ממש כמו אצל הגדולים…


ואם חשבתם לרגע שמטוס קטן = כסף קטן, טעיתם בגדול. טיסנים הם עסק יקר כמעט כמו מטוסים אמיתיים. אמנם ניתן למצוא טיסנים למתחילים במחיר אלפי שקלים בודדים, אולם מחירי הטיסנים היותר רציניים מאמירים לעשרות אלפי שקלים, במיוחד כשמדובר בסילוניים. וככל שהטיסן דומה יותר למטוס המקורי, כך נדרשת השקעה גבוהה יותר בשימורו, וערכו בנקודות ובכסף עולה.


תחזוקת הטיסן גם היא עסק מורכב בפני עצמו. אמנם רת”א לא מעורבת, וגם C of A שנתי אינו נדרש, אולם ממש כמו במטוס אמיתי יש לבצע בדיקות לפני המראה, להחליף חלקים שניזוקו, ולשמור על הטיסן במצב טיסה כשיר. בקרב בוני הטיסנים, מדובר בתהליך שדומה קצת לגידול ילד. אתה צריך הרבה סבלנות. אהבה. יכולת ירידה לפרטים הקטנים. אתה מתחיל מאפס, מתקדם קצת בכל שלב, משקיע שעות על גבי שעות בקריאת חומר מקצועי, בשרטוט ועיצוב, בבנייה, בהדבקה ובשיוף, בכוונון ובהתקנות, עד לקבלת הטיסן המושלם בעינייך. טיסת המבחן הראשונה מרגשת ממש כמו סולו ראשון. אמנם חייך אינם נתונים על הכף, אולם ריסוק טיסן כמוהו כפגיעה בבטן הרכה. לא מומלץ לבעלי לב חלש.


tisan1


התחום צובר תאוצה


מדובר בתחביב ללא הבדלי דת, גזע או גיל. טיסנאות, שבעבר הרחוק הייתה נחלתם של ילדים ובני נוער, הפכה במרוצת השנים לתחביב מקצועי בעיקר של מבוגרים. הטסת מטוס אמיתי, זו כבר אופרה אחרת, שאגב בעיני רוב הטיסנאים אינה נתפשת כאטקרטיבית במיוחד.


מפתיע לגלות כי מספר הטיסנאים העוסקים במטוסים אמיתיים קטן למדיי. רבים מבוגרי קלוב התעופה משתלבים בצבא ובאזרחות כמפעילי כטב”מ, מכונאי מטוסים ומהנדסי אווירונאוטיקה, ופחות כטייסים. מביני דבר יטענו כי מדובר בתחום שונה לגמרי, המצריך כישורים אחרים מאלו הנדרשים לטייסי מטוסים. “גם לתרנגולת יש כנפיים, אז זה אומר שלולן המגדל תרנגולות חייב תכונות זהות כמו לטייס?”. אלו שתי טכניקות שונות, וללא ספק הטסה מהקרקע שונה בהשפעתה על המטיס לעומת היושב בקוקפיט. אמנם הכוחות המופעלים על הטיסן ועל המטוס זהים, פיסיקה זו פיסיקה, אבל יכולות השליטה, התמרון וההנעה הנדרשות מהמטיס אחרות.


טיסן זה מטוס ללא טייס. הראשון מבין מאות דגמים של כלי טיס בלתי מאויישים מבצעיים ואזרחיים הקיימים היום ברחבי העולם. בעצם כל הרעיון לכטב”מ נולד מטיסנים. אלו הראשונים, הופיעו כבר בשנות הארבעים, אך נחשבו ללא יותר מצעצוע לילדים. מודלים של מטוסים מבצעיים המוטסים בשליטה מרחוק, במתכונתם הנוכחית, לא היו בנמצא עד סוף שנות החמישים.


מצעצוע לכלי צבאי


בדומה לחידושים רבים אחרים, המצאת כלים מעופפים נשלטי רדיו הייתה תוצאה של מלחמה. במהלך מלחמת העולם השנייה החלו הגרמנים לבצע ניסויים לשליטה מרחוק בטילים ובאמצעי נשק אחרים באמצעות רדיו. למרות שראשוני הטיסנים המבצעיים כללו סוללות מאוד גדולות, לא ניתן היה להטיסם למרחקים ארוכים מבלי להטעינן לעיתים תכופות. אחד מהכלים הראשונים הללו אמנם כונה בשם מזל”ט המיועד לצילום מבצעי מונחה רדיו, אולם במראהו כמו בביצועיו, דמה יותר לרקטה בעלת מצנח מאשר לאווירון שטס בשמיים.


בשלהי שנות השישים יכולותיהם כמו רמת ביצועיהם של מטוסים נשלטי רדיו השתפר באופן דרמטי. שני כיווני התנועה על מתג יחיד, שהפכו סטנדרטיים במשדר רדיו הבקרה, תרמו להגברת הפופולריות של הספורט בקרב חובבנים ומקצוענים. גם בישראל, רק בראשית שנות השבעים, הקצה חיל האוויר משאבים, לאחד מקציניו, חובב טיסנים מושבע, לפיתוח הרעיון והפיכתו למוצר צבאי בעל תועלת מבצעית. המפעלים התעשיתיים הישראליים לפיתוח וייצור כטב”מים הוקמו רק בשלב מאוחר יותר.


כיום, תעשיית הכטב”מ פורחת ומשגשגת, וישראל היא בין המובילות בעולם במחקר ופיתוח בתחום זה. “אין דבר שלא ניתן היום לכתב”ם”, מתפארים המקצוענים, הכל שאלה של זמן וכסף. נו טוב, אני מסכימה שהם שווים כתבה שלמה… בפעם הבאה… מבטיחה!!


בחזרה לטיסן ובדומה לכטב”מ, גם כאן ניכרת התפתחות דרמטית לאורך השנים בהיבט הספורטיבי של המקצוע או התחביב. המילון מגדיר תַּחְבִּיב כפעילות שנעשית בשעות הפנאי מתוך רצון והנאה בעשייתה. טיסנאים אוהבים טיסנים. אבל אני לא מכירה אף אחד שמתעסק כל היום רק בדבר שהוא הכי אוהב בעולם. רוב האנשים מתעסקים רוב הזמן בדברים שהם לא אוהבים. להרבה מהם אין תחביבים. ברי המזל מקדישים זמן ניכר לתחביבים הקרובים לליבם, ויחידי סגולה הופכים את התחביב למקצוע. טיסנאות זה תחביב, המצריך ידע מקצועי והשקעה בכסף וזמן. היצרנים השכילו לזהות את הפוטנציאל. טכנולוגית חדשניות בכל נושא המנועים החשמליים והסוללות אשר מפעילות אותם, נתנה דחיפה אדירה לכל תחום הטיסנים החשמליים. התוצאה היא שטיסנים בעלי שליטה מרחוק, מתוחכמים היום יותר מאשר אי פעם, והאפשרויות להתאמת הכלי לצרכים האישיים של המשתמש הינן בלתי מוגבלות.


tisan2


משפיעים על מטוסים


והרי לכם קוריוז – מנועים חשמליים, שתוכננו כאמור במקור לטיסנים, החלו להיראות לאחרונה גם על מטוסים אמיתיים. היתקנא עשיו ביעקב? למרבה הפלא, בתחום המנועים החשמליים, התשובה היא כן! האח הקטן הגדיל לעשות, ולקח את הבכורה בתחום.


רוב המטוסים החשמליים הינם חד-מושביים, בעלי מדחף קטן, וסוללות המספקות מהירות של כ- 100 קמ”ש, למשך זמן קצר יחסית. משקל הסוללות של מנוע חשמלי מהווה אחד המכשולים העיקריים, עליהם יש להתגבר, בבניית כלי הטיס. אמנם המטוס החשמלי עדיין לא נכנס לייצור סדרתי, אולם יש מי שהחליט להתמודד עם האתגר…


בנימה אישית, אם יורשה לי, מכל המגוון האווירי העצום הזה, התחבבו עלי ביותר טיסני הסקייל. יש משהו מיוחד בקטן קטן הזה המתאמץ להידמות לאווירון אמיתי. גם השאיפה לפרפקציוניזם נגעה לליבי. אז השקעתי…


בתחילת נובמבר התקיים האירוע המסורתי השנתי של מועדון טיסני הסקייל במנחת ראשון לציון, אירוע לזכרו של סתיו גולן, חובב טיסנים שנפטר מסרטן. יום שמש סתווי, עשרות דגמים של טיסנים (אפילו פושפול אחד מצאתי שם), ים של מטיסים (בניהם שניים וחצי טייסים), מופעי אוויר מרשימים שלא יביישו אף מסדר כנפיים של חיל אוויר מיניאטורי. הרבה הרבה אנשים טובים, אירגון ללא דופי, ואפילו התרסקות של טיסן אחד לקינוח. ממש מעורר קנאה לראות איך הם חיים בשלום עם האז”מים וגם עם השכנים בראשל”צ העיר הצמודה! היה נחמד להסתובב, לראות, להתמנגל עם הנפשות הפועלות, ולחזור להרצליה, לדבר האמיתי…


נעמה קיהן, מנכ”לית מונאייר


tisan3