רבותיי, ההיסטוריה..
טקס הפתיחה של שדה דב, או בשמו הרשמי נמל התעופה דב הוז, התקיים ב- 23 בספטמבר 1938.
כשנה קודם לכן, פנה ראש עיריית תל אביב דאז, ישראל רוקח, לשלטונות המנדט הבריטי, בבקשה להקים שדה תעופה, בכדי לפתור את בעיית התנועה היהודית בארץ ישראל בזמן המרד הערבי הגדול, שהסתכנה בהגעה ובשימוש בנמל התעופה בלוד.
בתחילה נסלל מסלול באורך 400 מ’ וברוחב 40 מ’, נבנה מוסך לכלי טיס קטנים, ונחנך קו הטיסה תל אביב-חיפה-בירות של חברת נתיבי אוויר לארץ ישראל.
בשנת 1940 נהרג בתאונת דרכים דב הוז, סגן ראש עיריית תל אביב, מראשוני אנשי התעופה בארץ ישראל, ולזכרו שונה שמו של השדה לשדה דב הוז.
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה סגרו שלטונות המנדט את השדה והפקיעו את מטוסיה של חברת נתיבי אוויר לארץ ישראל לטובת חיל האוויר המלכותי.
שדה דב שותף במאבק על הקמת המדינה
ערב ההחלטה באו”ם על תוכנית החלוקה, הפך שדה דב לבסיס המרכזי של שירות האוויר של ההגנה, אשר קיבלה את רשות שלטונות המנדט להפעיל את השדה תחת המסווה של חברת אזרחית.
בחודש דצמבר 1947 המריאה מהשדה, שהפך בעצם לבסיס של חיל האוויר שבדרך, הטיסה המבצעית הראשונה.
בהמשך צורפו מטוסים מסוג אוסטר אוטוקרט, הידועים בכינויים “פרימוסים”, אשר ביצעו טיסות קישור ליישובים מבודדים, הובילו מזון, תחמושת וציוד רפואי ואף ביצעו גיחות סיור, צילום והפצצה.
ב- 15 במאי 1948, מיד לאחר הכרזת המדינה, תקפו ארבעה מטוסי ספיטפייר מצריים את השדה וגרמו נזק למטוסים ולמבנים.
לאחר קום המדינה..
בשנות החמישים הפך שדה דב לשדה אזרחי, שעיקר פעילותו היא מטוסים קלים.
סטירמן, פייפר סופר-קאב, מטוסי הריסוס של כימאוויר, קלוב התעופה שביצע בשדה פעילות הדרכה וגרירת דאונים. בנוסף, שימש גם כבסיס למטוסי הפייפר של משטרת ישראל ולטייסת 100.
בשנות השישים קיבל השדה צביון מסחרי ונפח הפעילות בו גדל.
משלב זה התבססה הפעילות האווירית על שני נדבכים עיקריים: חברת ארקיע וחיל האוויר.
זה האחרון הגביר מאוד את פעילותו ואת כמות המטוסים והטייסות בשדה, ודחק את המפעילים הפרטיים משדה דב.
רובם של מפעילים אלה, כולל חברת כימאוויר, עברו לשדה התעופה הרצליה.
התוכניות לפינוי השדה
כבר בשנת 1961 החלה עיריית תל אביב דורשת את העברת השדה.
בשנת 1965 הוחלט להאיץ בניית טרמינל חדש בנמל תעופה בן-גוריון על מנת לאפשר את חיסול שדה דב, תוך שהמדינה מוכרת קרקעותיו ליזמים פרטיים.
בשנת 1967 הועלה הנושא בפני ועדת שרים לענייני כלכלה.
בין השאר נדרשה העתקת השדה לצורך הקמת תחנת הכוח רדינג.
הו אז קבע מנכ”ל משרד התחבורה את 1 בספטמבר 1967 כתאריך סגירת שדה דב.
לאחריו נקבעו תאריכי יעד נוספים.
לקראת סוף 1969 התחלפו הדיבורים על פינוי שדה דב לדיבורים על פיתוחו והרחבתו.
זה שנים מתנהלים דיונים על סגירתו של שדה דב או העתקתו אל שטח בים.
בשנת 2010 החליטו שר התחבורה ושר השיכון לפעול בהקדם לסגירת השדה כדי לפנות מקום לבניית 12,000 יחידות דיור בשטחו, במסגרת תוכנית “מנהטן על הים” של עיריית תל אביב-יפו.
ההחלטה נתקלה בהתנגדויות רבות, אך אושרה על ידי הממשלה בשנת 2012.
לפי התוכנית, צו רשות שדות התעופה בשדה דב המסתיים ב-30 ביוני 2016 לא יוארך, ופינויו של השדה יסתיים עד לשנת 2018.
פעילות המטוסים הקלים תועתק לשדה תעופה חדש שיוקם במנחת עין שמר, ואילו פעילות מטוסי החברות המסחריות תועבר לנמל התעופה בן-גוריון.
מאז קבלת ההחלטה, פועלות עיריית תל אביב-יפו, עיריית אילת, וועד שכונת למד, וחברות התעופה לביטולה ולהמשך פעילות השדה.
ימינו אנו..
בעקבות פסיקת בג”צ על שדה התעופה הרצליה, נותבה מסה גדולה של טיסות פרטיות ומסחריות מהרצליה לשדה דב.
תוצאה ישירה היא גידול משמעותי בעומס הטיסות בשדה דב, תוך שילוב בין טיסות בעלות אופי שונה.
חיל אוויר, מובילים אוויריים, מטוסי מנהלים, ובניהם הטיסות שלנו – טיסותGENERAL AVIATION, הכוללות טיסות פרטיות, מסחריות, מסוקים, ועוד.
עכשיו הוסיפו לתמהיל תשתית קרקעית בת 70 שנה, איסורים שונים ומשונים על תוספת בנייה קרקעית בשדה, פקחי חיל אוויר שאינם מטיבים להכיר את אופי הפעילות, ותקבלו מצב חדש עם פוטנציאל ממשי להיווצרות סיכוני בטיחות .
במטרה להימנע מאירועי בטיחות, וכתוצאה מכך מהגבלות והחמרות של הטיסות בשדה דב, יהודה ביין מציג מספר כללים והנחיות – איך לטוס בבטיחות מירבית משדה דב.
רקע
ככלל, טייס נוטה ליחס חשיבות מוגברת לקטע הטיסה שבין ההמראה לנחיתה.
לטייסים, קיימת הנטייה להקל ראש, לעיתים עד כדי זלזול, בקטע הטיסה שמתנהל על הקרקע.
דהיינו – ההכנות לטיסה במשרד, תדריך למשתתפים בטיסה, מההתנעה, בהסעה להמראה ובהסעה מהנחיתה.
שלב זה, של ההתנהלות על הקרקע, נתפס אצל הטייסים כשלב בטיסה שהוא פשוט לביצוע.
הגישה לקטעי הקרקע היא יותר קלילה, יותר שטחית, וזו שגיאה בתפיסה.
גישה קלילה זו עלולה לייצר אירוע “חדירה בלתי מאושרת” למסלול.
על כן, יש להבין כי הטיסה היא כל האירוע כולו, לא רק באוויר אלא גם על הקרקע.
יש להתייחס בכל הרצינות גם לקטע הקרקעי.
קצת סטטיסטיקה (בארה”ב)
רצוי להבין את משמעות הנושא שאנו דנים בו ואת חשיבותו.
היכן אנחנו טייסיGENERAL AVIATION נמצאים בסטטיסטיקה.. לא במקום טוב !!!
ב”עוגה” מטה מוצג כי 80% של הסטיות מהוראות הפקח וחדירות למסלולים בוצעו על ידי התעופה הכללית.
תפנימו !!! ואל תשכחו את אסון טנריף !!!
ועוד תזכורת מאצלנו..
בתאריך 30 בנובמבר 1970 שעה 02:50 בלילה, הפקח הצבאי במגדל נתב”ג מאשר לגרור סטרטוקרוזר של חיל האוויר על מסלול 30 בלוד (לכיוון מערב).
הסטרטו והטרקטור הגורר חשוכים לגמרי ללא אורות בכלל.
אגב, הפקח הצבאי טען בחקירה שעדכן את הפקחית האזרחית.
דקות ספורות לאחר מכן, בואינג 707, מטוס מטען של TWA, עמוס בירקות ומתופעל על יד 3 אנשי צוות, מקבל מהפקחית האזרחית שהיתה במשמרת אישור להמריא על מסלול 30.
מטוס ה- 707 מתחיל את ריצת ההמראה, הקברניט מזהה מאוחר מדי את הסטרטו החשוך, מושך מוקדם מדי, פוגע בזנב הסטרטו, ומזדקר ימינה ונופל לשדה השלף שמצפון למסלול ומתחיל לבעור באש.
הסטרטו גם כן עולה באש.
שלושת אנשי הצוות הגורר נהרגים.
במזל גדול, שלושת אנשי צוות TWA מחלצים את עצמם ומהמטוס הבוער והולכים ברגל למשרדי השדה.
ניתן לקרוא תאור מפורט באתר “מרקיע שחקים“.
התנהגות בשדה המוצא ובשדה היעד
• הכן את עצמך מראש עבור שני השדות. תרגל בבית סימולציות של מצבים מרובי מטוסים מסיעים.
• למד היטב את נוהלי השדה בפמ”ת ובנוטאמים
• למד היטב את מסלולי ההסעה.
• למד את הסימנים, הקווים על המסלולים, השילוט וסימני תאורה.
• נקודות יציאה וכניסה מהמסלולים.
• למד מה- ATIS על המסלול בשימוש ותכנן מראש את ההסעה טרם התנעת המטוס.
• החזק בהישג יד את מפת המסלולים של השדה, למקרה ותזדקק לה..
• דע כי ישנם מעורבים אחרים בשדה – כלי רכב והולכי רגל חוצים את רחבת החניה והמסלולים. יתכן משהו שניתקל בו בשדה דב ולא הכרנו מהרצליה.
• התרכז בהסעה ואל תעסוק בשום דבר אחר. עומס בעזרים אלקטרוניים, סמארטפון ואיפד שאנו עוסקים בהם בעת ההסעה, מסיחים את הריכוז שלנו מההסעה, המסלול, הסביבה, והקשר האלחוטי.
• היה מודע למצב וקשוב לקשר, ראה את התמונה הכללית כל הזמן!!
• השתק כל דיבור בתא לפני ההמראה במטרה שלא להסיח את הדעת מהוראות הפיקוח.
• Read Back – חזור על הוראות הפקח במלואן לוודא שהבנת אותן.. כי..
• התעלם מנטיית הטייס הטבעית שהוא מכיר היטב ובע”פ את נתיבי ההסעה. הקשב לפקח, היודע על תנועות נוספות שייתכן ואינך מודע להן, והוא מתחשב בהן בתכנון נתיבי ההסעה שלך.
• במקרה של ספק או אי בהירות – עצור במקום, דווח מיד, ושאל להוראות להמשך.
• שמור על ראש בחוץ במשך כל הזמן. הימנע ככל האפשר מהכנסת הראש לתא והתעסק בדברים אחרים תוך כדי הסעה.
התנהגות בלילה
• בלילה או בחשיכה יש להסיע במשנה זהירות.
• וודא פעמיים שכל פניה מביאה אותך למסלול ההסעה הנכון או לנקודת העלייה או היציאה מהמסלול.
• פרטים נוספים ניתן למצוא בתדריך לטיסות לילה.
סיכום
מתוך מצגת של AOPA.
בברכת טיסות בטוחות.
