קולומביה היא המעבורת הראשונה ששוגרה לחלל, כשעל סיפונה שני אסטרונאוטים בלבד.
קולומביה הייתה הראשונה מבין המעבורות ששוגרו לחלל עם צוות מאויש, ללא ביצוע טיסות מקדימות בלתי מאוישות.
מקור שמה של המעבורת ניתן לה על שמו של מגלה אמריקה כריסטופר קולומבוס , אך יש הסבורים כי היא קרויה על הספינה קולומביה רדיויוה שהפליגה מסביב לעולם במאה ה- 18.
בניית המעבורת החלה בשנת 1975 ונמשכה קצת יותר משש שנים.
בסיומה, הגיע משקלה של המעבורת, כולל מנועיה, ל- 80,909 ק”ג.
במהלך שנות קיומה עברה המעבורת יותר מ- 1500 שינויים ושיפורים.
אחד המשמעותיים מבין השינויים היה החלפת 5,500 אריחים תרמיים ביריעה תרמית קלה יותר, אשר נועדו להגן על גוף המעבורת מהחום הרב הנוצר בעת החזרה לתוך האטמוספירה.
ייחודה של המעבורת קולומביה לעומת מעבורות אחרות שנבנו ע”י נאס”א היה בכך שהיא היחידה שעסקה במחקר מדעי.
יתר המעבורות עסקו בהקמתה של תחנת החלל הבינלאומית.
מעבורת זו מעולם לא עגנה בתחנות החלל.
טיסתה האחרונה של המעבורת קולומביה
טיסתה ה- 28 והאחרונה של הקולומביה, STS-107, שוגרה בינואר 2003.
על סיפונה של קולומביה הותקנה מערכת ניסויים חדשה, וחברי הצוות בטיסה זו ערכו 59 ניסויים בתחומים שונים.
בין היתר בחנו חברי הצוות את התנהגות גוף האדם בתנאי חוסר משקל, ואת יכולת ההתרבות של חיידקים בתנאים אלו.
אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון בחלל, היה אחראי על ניסוי שבוצע בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל הישראלית.
אסון מעבורת החלל קולומביה
בשבת, 1 לפברואר 2003, לאחר שהייה בחלל בת 15 ימים, 22 שעות ו- 16 דקות, מעט לפני מועד נחיתתה המתוכנן, היא התפרקה מעל מדינת טקסס, שניות לאחר כניסתה לאטמוספירה.
תושבים רבים בטקסס שמעו את קול הפיצוץ וראו את חלקי המעבורת שהתפזרו.
מהדורות חדשות מיוחדות שנועדו לסקר את הנחיתה החגיגית הפכו למהדורות לסיקור האסון.
כבר בתחילה היה ברור כי איש מצוות המעבורת לא ניצל.
במשך זמן רב נאספו אלפי פיסות מן המעבורת שהתפזרו ברחבי טקסס ולואיזיאנה.
צוותי מחפשים עם אלפי אנשים ביבשה ובאוויר סרקו רצועה ברוחב של 2 מייל סביב אזור פיזור השברים העיקרי.
בסך הכול נמצאו מעל 84,000 פיסות מן המעבורת, המהוות 38% מן המשקל היבש המקורי של המעבורת.
צוות החיפוש אף מצא את קופסת הנתונים של המעבורת, שבניגוד למצופה לא ניזוקה באופן משמעותי.
בשנת 2013, במלאת עשור לאסון המעבורת, נחשף כי עוד קודם להתרסקות, ידעו גורמים בנאס”א על התקלה בכלי הטיס, אולם הם בחרו שלא ליידע את צוות המעבורת על כך.
בעקבות אסון זה קורקעו כל הטיסות של מעבורות החלל במשך כשנתיים וחצי ולא חודשו עד יולי 2005, לאחריו נותרה נאס”א עם שלוש מעבורות מבצעיות בלבד.
הנתונים, המידע והתמונות לקוחים מאתר ויקיפדיה.
