ענף התעופה בעולם נכנס לטלטלה לא קטנה בעקבות פרסום הודעת הממשל האמריקני לגבי איסור הכנסת מחשבים ניידים וטאבלטים או מכשירים אלקטרוניים הגדולים יותר מטלפון חכם למטוסים הטסים מאירופה ומהמזרח התיכון אל ארה”ב. ההוראה הזו נובעת מעליה ניכרת במספר איומי הטרור כנגד ארה”ב ומהחשש כי כיום ניתן להכין פצצות ומטעני חבלה כל-כך דקים וקטנים עד כי הגלאים ומכונות השיקוף המוצבים בשדות התעופה השונים אינם מסוגלים לגלות אותם בתיקי העלייה למטוס.
איסור זה, המכוון ישירות אל חברות תעופה בינלאומיות, בעל חשיבות גדולה מאוד עבור כל הנוסעים הטסים לארה”ב בחברות תעופה בינלאומיות, בטיסות פרטיות ובמיוחד בטיסות מחברות היוצאות מטורקיה, ירדן ומצרים. כאן עולה ונשאלת השאלה – האם בסופו של דבר הצעד הזה משתלם? המחשבה הראשונית מעידה כי חוסר הנוחות הנגרם לנוסעים בעקבות ההנחיה הזו הגיוני לחלוטין אם זה מוריד את סיכויי התקפות הטרור ולו במעט. אבל, סיכונים נמצאים בכל מקום שבו ישנם אנשים בין אם באוויר, בים או ביבשה.
במבט מעמיק יותר על החלטות הממשל האמריקני לאיסור מכשירים אלקטרוניים בכל צי המטוסים ניתן לראות כי הדעות באות גם מעמדה פוליטית וגם ממקום אשר בא להגנת התושבים והאזרחים. השינויים הללו מעיבים לא רק על קהל הנוסעים המשלם יותר עבור העברת התיקים אל בטן המטוס כי אם גם לתושבי ארה”ב המשלמים מיסים כאשר חלים שינויים בהחלטות אלו. לכן, נראה כי ישנם עוד אינטרסים כלכליים ופוליטיים המשפיעים על ההוראה לאסור מחשבים בטיסות.
עלויות כלכליות מול יתרונות
הרגולטורים הנמצאים בשירות הממשל האמריקני מגישים דו”ח מפורט הכולל רמת סיכון, איכות ביטחון וחישוב עלויות צפויות בעקבות כל שינוי העתיד להתרחש. אבל, כאשר ישנו איום טרור העומד בפני המדינה ניתן לראות כי הכל נעשה כדי לחסלו על-מנת להבטיח את שלום האזרחים. החשיבה הכלכלית והפיצוי הנדרש מן המדינה מגיע בשלבים מאוחרים יותר.
אבל, ההוראה הזאת אינה מגיעה משום מקום. התהליך שהמזוודות עוברות בדרכן אל בטן המטוס מורכב מאוד וכולל בדיקות ביטחוניות נוספות לגילוי חומרי נפץ בדרגות שונות. בנוסף, עצם הימצאותן של המזוודות בבטן המטוס ולא בגוף כלי הטיס מהווה כדרגה נוספת של ביטחון במקרה של פיצוץ. מה עוד שמטעני חבלה המונחים בבטן המטוס מונחים על ידי מנגנון המופעל בעזרת טיימר, הרבה יותר קשה להפעילם בצורה ידנית בעת הצורך.
סכנה נוספת הקיימת בשימוש במכשירים אלקטרוניים גדולים בטיסה היא האפשרות להפלת המטוס באמצעות פריצת סייבר אל המחשב הראשי בנמצא בתא הטייס. בחברות תעופה אמריקאיות ישנו חיבור WIFI במטוסים עצמם והיכולת לפריצה ממוחשבת גדולה יותר.
לעומת זאת, כל המדדים והחישובים הנעשים על מנת לקבל את ההוראה על איסור מחשבים בטיסות מתקבלים על סמך הנחות. לעיתים קיים חשש גדול יותר משריפות בגוף המטוס מאשר מאיום טרור. קהל הנוסעים יכול לסייע רבות באיתור אנשים חשודים או חפצים הנראים מוזר כמו שאירע בעבר בטיסה 253 “נורת’ווסט איירליינס” שהייתה מיועדת להגיע לארה”ב. אזרח ניגרי העלה למטוס מטען חבלה שהיה מורכב מנוזלים ואבקה אך בבוא העת הדבר התלקח והאש כובתה הודות לערנותם של הנוסעים.
חיסרון נוסף העומד בפני החלטה זו הוא פגיעה עצומה בענף התיירות מאחר וארה”ב נמצאת במרחק של שעות טיסה רבות. משפחות מכל רחבי העולם עם ילדים הסומכות על העברת הזמן במטוס בעזרת טאבלטים או מחשבים ניידים יחשבו פעמים רבות לפני הזמנת חופשות לארה”ב.
סיכום
לאחר פרסום התקנה החדשה הצטרפה אל ממשלת ארה”ב גם בריטניה. האיסור ממשיך ומתרחב אל חברות תעופה נוספות ברחבי העולם וזאת במטרה למגר את נגע הטרור המאיים. זהו צעד ביטחוני היושב על גבי מידע מודיעין מושרש על מנת להוריד את כמות האיומים למתקפות טרור בשדות תעופה בעולם.