זוהי אולי אחת מהתעלומות הכי מסתוריות שקרו אי פעם בעולם התעופה – סיפור היעלמותה של הטייסת הראשונה בהיסטוריה, אמיליה ארהארט. ב – 2 ליולי, 1937 עלתה אמיליה על מטוס לוקהיד דו מנועי יחד עם הנווט פרד נונן במטרה להתחיל בטיסה סובבת עולם. אומנם, זו לא הייתה הטיסה הראשונה אשר מקיפה את העולם, אבל היא הייתה צריכה להיות הארוכה ביותר.
את דרכם התחילו השניים במיאמי ב – 1 ליוני כאשר הם עוברים בדרך ועוצרים בתת יבשת ההודית, אמריקה, אפריקה ודרום-מזרח אסיה. התחנה האחרונה לפני היציאה אל עבר האוקיינוס השקט הייתה בעיר לאה שבגינאה החדשה. כאשר יצאו השניים משם, תוכנן מסלול טיסה אשר יעבור באי האולנד כדי לתדלק את המטוס ומשם להמשיך בשליש האחרון של המסע. משמר החופים של האי היה צריך לייצור עימם קשר כאשר הם התקרבו למקום התדלוק, אבל אז התקבלה ההודעה האחרונה מפי אמיליה ארהארט המבשרת כי היא אינה מסוגלת לראות את האי וכי הדלק שלהם אוזל במהירות.
תאוריות היעלמות לאורך השנים
במהלך השנים הופצו תיאוריות רבות בנוגע להיעלמותה של אמיליה ארהארט והנווט פרד נונן.
- התיאוריה הראשונה והנפוצה ביותר טוענת כי המטוס התרסק אל תוך האוקיינוס ולא הותיר אחריו ניצולים או פרטי מידע שיכלו לשרוד במצב זה.
- תיאוריה נוספת מעלה את הסברה כי אמיליה ניצלה מהתרסקות המטוס וכי היא שהתה בארצות הברית תחת מסווה של אישה בשם איירין קרייגמייל אשר נפטרה בשנת 1982.
- התיאוריה הכי מסקרנת מכולן היא שאמיליה ארהארט הייתה בעצם מרגלת מטעם הממשל האמריקני וכי סיפור ההתרסקות אינו אלא בדיה מצד סוכנות הביון ה – CIA. התרסקות המטוס הייתה צריכה להיות סיפור כיסוי לריגול אחר ממשלת יפן אשר שלטה בימים הללו באיי מרשל.
פריצת דרך בתיאוריה חדשה
לאחר היעלמות מטוסם של אמיליה ארהארט ופרד נונן, עלה חשד כי המטוס לא התרסק באוקיינוס אלא נחת במרחק של 350 מיילים ימיים מאי האולנד אל עבר האי ניקומארורו שבאוקיינוס השקט, כאשר בזמן שפל ניתן היה לערוך נחיתת אונס על הקרקע.
שלוש שנים לאחר מכן, שליח מוסמך מטעם הממשל הבריטי בשם ג’ראלד גלאגר, מצא חלקי שלד, 12 עצמות מחלקים שונים בגוף האדם, שרידים של מחנה מאולתר, קופסא שהכילה סקסטנט ונעל של אישה על האי ניקומארורו. העצמות והשרידים נבדקו על ידי חוקר בשם הודלס אשר קבע כי אין מדובר באמיליה ארהארט כי אם בעצמות של זכר אירופאי צעיר. בעקבות תוצאות החקר הזה נסגרה החקירה והממצאים הושמדו.
רישומיו של החוקר הודלס שרדו ולאחרונה נפתחה שוב חקירת העלמותה של אמיליה ארהראט. התיק הכיל מידות מדויקות של העצמות אשר נמצאו במקום. דבר זה איפשר לחוקר ריצ’ארד ג’אנץ לערוך השוואה מקבילה בין המידות לבין אינספור התמונות שנלקחו לאורך השנים של אמיליה. היכולות הטכנולוגיות של היום והקדמה הממוחשבת מעניקים תמונה ברורה לגבי מימדי האדם באופן מוחלט ומבצעים על כך כי הגולגולת שנמצאה שייכת לאישה ולא לגבר, אורך העצמות מתאים לגובהה של אמיליה ופרטי הלבוש זהים לתמונות.
אם זהו הדבר, מדוע לא נמצאו במהלך השנים ואחרי אינספור משלחות חלקי גופות אלא רק 12 עצמות? התשובה לכך נובעת מהעובדה כי באי הזה מתקיימים באופן צפוף סרטני עץ הקוקוס והם ניזונו מהגופות ולכן נשאר רק קומץ קטן של עדויות.
התיאוריות אחר היעלמותה של אמיליה ארהארט רבות ועוד ימשיכו כך במשך שנים. אבל, ככל שישנם אמצעים טכנולוגיים חדישים ניתן יהיה להגיע לתשובות החלטיות במהירות ובהקדם.