סיטואציות בהן מטוסים נאלצים להסתובב נראות לנו משונות ואפילו מפחידות או מסוכנות. עם זאת, חשוב להבין שבפעולה זו מטרתם של הטייסים היא שמירה על בטיחותם של האנשים הנמצאים במטוס. בניגוד לרכב, סיבוב פרסה של מטוס הוא הליך מורכב ולא רצוי ולכן מעדיפים שלא לעשות אותו אלא במצבים חריגים במיוחד. בכתבה זו נבחן מדוע טייס מחליט לסובב את המטוס לכיוון ההפוך ואילו תנאים צריכים להתקיים כדי שמצב זה יקרה.
התנהלות בטיסה בטוחה
אולי יפתיע אתכם לדעת, אך סיבוב הפרסה במטוסים היא פעולה מובנת במצבים מסוימים שעלולים להיקלע אליהן, בהן הנחיתה מסוכנת מדי לביצוע. אגודת בטיחות הטיסה (Flight Safety Foundation) היא זו שאחראית לקביעת המצבים בהם חובה לבצע פניית פרסה בין אם מדובר על טיסות מסחריות או על מטוסים פרטיים. כללים אלו כתובים בספר הנחיות הנקרא Approach and Landing Accident Reduction. ספר זה נועד להפחית את מספת התאונות הקורות במצבים של המראה ונחיתה.
באילו מקרים תתבצע פנית פרסה?
לפי ספר ההנחיות, ישנם מספר מצבים הדורשים ביצוע של סיבוב פרסה על פני נחיתה והם תלויים ב – 3 משתנים: מזג אוויר, כישלון בהכנה לנחיתה ובעיות טכניות.
כישלון בהכנה לנחיתה
מבחוץ, אדם שלא מבין בטיס, יכול לחשוב שעבודתו של הטייס לא מסובכת במיוחד. אך רבים יודעים שהדבר אינו נכון. טייסים וטייסות צריכים להיות מוכנים לכל תרחיש ולהקפיד לשים לב לפרטים קטנים תוך כדי שהם מבצעים מספר פעולות חשובות וקריטיות בו-זמנית. הכל, כמובן, יכול להשפיע על חייהם של הטייס או הטייסת והנוסעים הנוספים במטוס.
אחד ההליכים החשובים ביותר בתוך צ’ק ליסט של טייס הוא ההכנות לנחיתה – פעולה מורכבת ועדינה הדורשת תשומת לב רבה והכנות מרובות. צורת הטיסה משתנה כאשר מסתמכים בטיסה על הראיה שיש מהמטוס וכאשר מסתמכים אך ורק על הציוד במטוס שמיידע את הצוות בגובה, מהירות מיקום ועוד. מצב בו יסתמכו על ציוד המטוס מושפע ממזג האוויר והראות ובדרך כלל מתייחס לעננות גבוהה ואובך.
לפי ספר ההנחיות של ה – FSF, בטיסה המבוססת ציוד מכשירים, יש לסיים את ההיערכות לנחיתה עד שמגיעים לגובה של 1000 מטרים מעל למקום הנחיתה. כשמדובר בטיסה המתבססת על ראיה ניתן לסיים את ההכנות עד גובה של 500 מטרים. במקרה ולא מוכנים לנחיתה כשמגיעים לגבהים אלו, על הטייס לעשות פרסה.
מזג אוויר
מזג האוויר הוא אחד המאפיינים הצפויים לביצוע פרסה. כאשר ישנם רוחות חזקות מהרגיל, גשמים, עננים, אובך או במקרים יותר קיצוניים סופות, הוריקנים וטייפונים, על הצוות, בכל צי מטוסים, להיערך לפרסה במקום לנחות. כמובן שישנם מצבים של גשמים או רוחות שניתן לבצע בהם נחיתה, אך כאשר מזג האוויר עלול לסכן את המהלך התקין של הנחיתה, אין ברירה אלא להסתובב ולעשות פרסה.
תקלות טכניות
כאמור, המצב האחרון בו תעשה פרסה במטוס, על פי ספר ההנחיות של ה – FSF הוא תקלה טכנית בזמן הנחיתה. במידה ואחד המכשירים או הרכיבים במטוס לא פועל כראוי ועל כן יכול לגרור לתקלה כך שהוא מסכן את הנחיתה, יש להסתובב ולא להמשיך במהלך הנחיתה. תקלות טכניות הן לא דבר צפוי במטוס ותמיד נלקחות ברצינות על ידי כל מכון בדק ורשות תעופה.