כל אחד ודילוליו, כל אחד והרגליו – טיסת יחיד

כתבה מאת אילון מקובר

“יש לדלל מעל ‘3000?, אוף, מה אכפת לי, לא על חשבוני.!? אממ…

אז זהו, שכן!

זה כן על חשבוננו. על חשבון למידה!

אך אנו נדרשים לטוס עפ”י ספר המטוס, וניהול דלק בצורה בטיחותית, היא הראשונה במעלה, והשנייה כלכלית.

לאחר שיעור מעלף ובאמת חיוני של יהודה ביין על נחיתות אונס וחירום, שרוב מקרי החירומים והאונס אירעו בשל ניהול דלק לא תקין, זו סיבה מחזקת לרענן ולהבין מדוע המליץ לנו היצרן לדלל מעל ‘3000.

מה?… לא ‘3000…..?

אז זהו, שלא!

אך, שלב שלב.

מסתבר שחלקנו פשוט חוששים לדלל, שלא באשמתנו, לא למדנו באמת. מעשית דילול, הוא נעשה אך לא התנסינו בו, לא נגענו בו בידנו באמת לעומק, המדריך דילל ואנחנו ראינו שהוא סובב את התערובת ואמר דילול. נח לנו, זה לא בדיוק נוגע לנו ישירות, לכיס שלנו ובטיסות קצרות, את מי זה מעניין. כך אנו נשארים בינוניים, יקרים תרתי משמע, ובטיסות ארוכות, לא בטיחותיים.

להתנסות

אתחיל מ- 2 טיסות, איך אמר דובי בטקס קבלת הכנפיים? להתנסות.

בשתי התנסויותיי הראשונות, יום יומיים, לאחר קבלת רישיון הטייס הפרטי, כאשר מלוא האחריות מוטלת על קברניט המטוס, הוא אני, הגעתי לנקודת ההמתנה, בדיקות מנוע, ונפילות הסל”ד בבדיקת מצתים מעל הכתוב בבד”ח, ערכים העולים על 125 סל”ד בשני המגנטויים, מה עושים?

סל”ד ל- 2000, מדללים למקסימום RPM ומריצים 30 שניות (אפשר וכדאי להיעזר בסטופר שיש במטוס) ובודקים שוב נפילות סל”ד.

מה עשינו בזאת?

הקטנו את כמות הדלק בתערובת. הגדלת יחס דלק/האוויר (העשרה) גורם לירידת טמפ’ ולכן הקטנת יחס דלק/אויר גורם לעלייה בטמפרטורה, זה גורם להתלהטות ושריפה של לכלוך באזור מגעי ההצתה. ניקינו את העופרת והפיח שנוצרו במצתים בזמן פעולת המנוע בסל”ד נמוך.

לאחר ההרצה המומלצת הנ”ל, הסל”ד לא השתפר וחזרתי לחניה למרות חוסר הנוחות ופעימות ה HOBS.

ההתנסות

בשתי התנסויות שחוויתי הוכיח לי שהיצרן יודע על מה הוא מדבר. לפרט לפרט.

לאחר מספר שבועות הטיסה המיוחלת לאילת.

בטיפוס חזרה מאילת להרצליה בC-152 עם מדריך מלווה, אחרי הכל, היכרות ראשונה עם שדה התעופה אילת, מד סל”ד החליט שמתאים הפוזה של 2500 סל”ד בסוף הטיפוס, חודש ספטמבר, ראש השנה. ההחלטה הייתה לא לדלל לאורך הטיסה, רוח גב כ 10 קשרים, חישבנו והגענו למסקנה כי הדלק מספיק לטיסה בבטחה. לאחר שעתיים ועשרים דקות נוחתים בהרצליה, מכבים מנוע ומד הסל”ד עדיין מתאמץ להראות 2500 סל”ד. בדיקה במכלים מראה שנותרו USG 3 , כחצי שעה טיסה לערך שתאמה את הרזרבה המתוכננת של VFR.

חשבון פשוט ו….

הטמפרטורה באותה השעה הייתה 38 מעלות צלסיוס. 23USG-3USG, צרכנו USG20. נפחית את זמן הטיפוס לגובה ‘4000, 6 דקות כפול 40% (10% לכל 10 מעלות ונקבל 8.4 דקות), באותו יום חם ארך הטיפוס בערך 12 דקות, נעריך את השיוט 2:08.

עליית הצריכה של הדלק מעל 35 מעלות צלזיוס אינה ליניארית ולכן לא ניתן לבצע אינטרפולציה על טבלת נתוני הבצוע של היצרן. היה טייס שעשה את זה ונאלץ לנחות נחיתת אונס בצפון בגלל שהחישוב הלינארי אינו נכון. כמות הדלק לטיפוס מאחר וערכה כפול בגס, נניח כי צרכה כפליים דלק בטיפוס USG0.9 + 40% מתקבל USG1.3 לערך, נעריך כ- USG2.

אפחית את כלל הדלק מדלק הטיפוס והדלק הנותר:23-2-3=18

18/2:08= USG/H8.43

ברור כי בשל חוסר הדילול צרכנו/שרפנו/זרקנו יותר דלק מכפי שהיינו אמורים, אך שיקול חוסר הביטחון בנקודת עצירת הדילול ע”פ הוראות היצרן, גרם לנו לקבל החלטה לא להשתעשע בניסיון וטעיה ע”פ שמע המנוע (שהוא גם מומלץ ע”י היצרן).

בטיסה אחרת גם כן ב- C-152 מספר חודשים לאחר מכן שוב לאילת כאשר רוח האף בגובה, 30 קשר לערך, שיוט 2100 סל”ד כל הדרך (50% הספק +-) + ריתוק של כ – 30nm בין 3nm מדרום לצומת הערבה וחזרה עד למצדה כולל טיפוס מ ‘5000 ל- ‘7000 כדי לעקוף סגירות עד חצבה, ערכה הטיסה כ- 3:36, האמינו לי לא נעים, הראש מתחיל לבצע הערכות דלק, אך כאשר אתה לומד לדלל ויודע שהזמן הוא חברך הטוב ביותר לא המרחק, ניהול הדלק הופך חשבון פשוט, דלל נכון וכאשר אתה מכיר את החומר ומתוכנן נכון אתה די במעטפת, כמו שדובי לימד אותנו על חוק 90/90/90.

התחושות לא היו נעימות, הGPS הראה לעיתים 55 קשרים קרקעית ומכוניות למטה לעיתים נסעו מהר ממני ובסמר ביקשתי מחגב שיבקש מאילת שלא ירתק אותי מעבר לריתוק הארוך שערך כ 20 דקות.

אכן כשעברתי לאילת קיבלתי הנמכה ע”פ שיקוליי ונשאלתי למסלול שארצה לנחות “הרוח משתנה, קלה”, כמובן שמסלול 21 ואכן, חציית המפתן הייתה מבורכת, במיוחד לשלפוחית שהייתה ביחס הפוך למכלי הדלק.

לאורך כל הדרך מצומת הערבה עד לאילת, תכנונים למקרה ש… על כל השדות והמנחתים החלופיים כי נקודת האל חזור נחליפה איפה שהוא בחצבה עקב הריתוק. לאחר חניית המטוס, בקשה ראשונה הייתה אל הבחור שטס איתי שהוא חניך טייס… “עלה לבדוק כמות דלק?” עופר עלה לבדוק והתשובה….. 5 גאלון. וואו, זה עבד!

23USG בהרצליה והחישוב לצריכת הדלק 23-5 נותן USG18, דלק נצרך לאורך טיסה של 3:36. USG5 לשעה.

בהשוואה מול טבלת שיוט בספר המטוס בנתונים שהיו ‘3000-‘8000 ב 50% כח, בטמפרטורה שלISA+20 מתקבל:התנעה והסעה 5 ליברות שהן USG0.83, טיפוס לגובה ‘7000 TOC וטיפוס נוסף של ‘400 רגל זניח ההפרש בין תל ארשף וההנמכה חזרה ל ‘800 בחליפת שדה-דב 1.7USG, ביחד USG2.5, דלק שצרכנו לשיוט הוא 18-2.5= 15.4USG, נפחית 13 דקות טיפוס מ 3:36 ונקבל 3:22 זמן שיוט, 15.4/3:22=4.57USGH ותואם את נתוני היצרן USG4.4 לשעת טיסה.

פערי הצריכה בדלק

כעת נבדוק את פער צריכת הדלק לשעה בין הטיסות:

8.43-4.57=USG/H3.86 הפרש אדיר כמעט כפול. משמע שכל שעה ללא דילול כלל נזרוק 3.9USG לאוויר מבלי לשרוף אותם לאוויר הדליל כיחס לכל גובה = 14.76 ליטר כל שעה = כמעט 32.5 ליברות כל שעה. בטיסה מאילת ב C152, LB72 סתם נזרקו.

לימוד מעט מעמיק יותר בספר המטוס מגלה דבר נוסף:

כן לדלל מתחת ל ‘3000 רגל.

התנאי הוא להיות מתחת ל 75% כח.

ראו עמוד 4-19 בספר המטוס 152C, תחת תהליכי חסכון דלק לטיסת אימונים ותיווכחו

1.דלל תערובת למקסימום סל”ד בעת טיפוס מעל ‘3000 (לאחר 50 שעות שנצברו (מנוע בהרצה)). ניתן שהתערובת תושאר מדוללת לצורך ביצוע תרגילים כהזדקרות.

2. דלל תערובת למקסימום סל”ד במהלך כל תפעול בכל גובה, כולל אילו מתחת לגובה ‘3000, כאשר כח מנוע אינו עולה על 75% או פחות.

דלל את התערובת

כאשר משייטים ב 75% כח או פחות, ניתן לדלל את התערובת לנקודת שיא סל”ד ולאחר המשך דילול עד נפילה של כ 10-25 סל”ד מנקודת השיא. במיוחד שיטה זו ישימה לטיסות “חוצה ארץ” (ניווט עבורינו), אך בנוסף גם לטיסות לאזור האימונים וחזרה מהם.

השימוש בתהליך המצוין למעלה יכול שיספק חסכון דלק של כ- 5% מאשר טיסה בתערובת עשירה.

יש לזכור להעשיר תערובת בכניסה לתהליך של מעל 75% כח אך לא קריטי

תזכורת חשובה מאוד! לזכור להעשיר תערובת חובה להנמכות.

הסיבה כפי שלמדנו ביט”כ, ככל שהגובה יורד, צפיפות האוויר עולה ויחס הדלק לאוויר הופך עוד יותר מדולל עד מצב סכנת כיבוי המנוע בטיסה.

לסיכום

אכן לוקח זמן ורצון לרכוש מיומנות, הרווח הוא עצום לכל הצדדים, למטוס יש עוד שעת טיסה לפחות ולבעלי המטוס עולה פחות דלק.

מתוך עמוד 4-18

המלצות

חוששים לדלל? עשו זאת על הקרקע, מה יקרה? יכבה המנוע?….. SO? אך תקבלו פרקטיקה.

מד הסל”ד רועד ולא ניתן לדלל טוב?… דלל רק מעל ‘3000 אם יש חשש של מנוע כבה בגובה נמוך אך כתוב בספר המטוס שניתן לפי צליל המנוע לאחר שתכירו את ההתנהגות, הצלילים והתחושות על הקרקע.

ושוב הכי הכי חשוב מעל הכל, לא לשכוח שלפני הנמכה ומשיכת מצערת, כמו שמושכים את המאייד כבר בסל”ד המתאים אוטומט, יש להעשיר את התערובת, אלא אם אתם מקטינים מהירות בלבד ולא מנמיכים.