בשנת 1976, ב- 27 לחודש יוני, נחטף מטוס איירבוס A300 של חברת התעופה הצרפתית אייר פראנס. טיסה 139 המריאה מנתב”ג בדרכה לפריז, וביצעה חניית ביניים באתונה, לאחריה נחטף המטוס.
במטוס שהו באותה עת 248 נוסעים ו-12 אנשי צוות.
החוטפים היו שני גרמנים, חברי “תאי המהפכה”, ושני מחבלים פלסטינים, חברי “החזית העממית לשחרור פלסטין”.
הם הנחיתו את המטוס בבנגאזי בלוב, למשך שבע שעות, תידלקו, וצירפו עוד 3 מחבלים פלסטינים. המחבלים הורו לטייס לטוס לאנטבה שבאוגנדה.
ביום השלישי לחטיפה, 29 ביוני, ריכזו החוטפים את הישראלים והיהודים שבין הנוסעים באולם הנוסעים של הטרמינל הישן בשדה התעופה של אנטבה ושיחררו את יתר הנוסעים.
קברניט המטוס הצרפתי, מישל בקוס, התעקש להישאר עם נוסעיו החטופים, מתוך אחריותו לשלומם. יחד איתו נשאר כל צוות המטוס. בעקבות מעשהו זה קיבל הקברניט אות הוקרה מראש הממשלה דאז, יצחק רבין ז”ל.
במסגרת המגעים שניהלה מדינת ישראל עם שליט אוגנדה אידי אמין, ששיתף פעולה עם החוטפים, דרשו החוטפים את שחרורם של 53 “לוחמי חירות”, ביניהם 40 מחבלים הכלואים בישראל, 5 מחבלים הכלואים בקניה, 6 אנרכיסטים הכלואים בגרמניה, אנרכיסטית הכלואה בשווייץ ואנרכיסטית הכלואה בצרפת. בנוסף לכך הם דרשו כופר כספי תמורת בני הערובה.
החוטפים קבעו כאולטימטום שאם לא יענו דרישותיהם עד 1 ביולי, יוצאו כל בני הערובה להורג. תוך כדי משא ומתן הסכימו המחבלים להאריך את משך האולטימטום עד 4 ביולי.
105 נוסעים יהודים ישראלים ואנשי צוות מטוס אייר פרנס החטופים, חולצו ע”י צה”ל במבצע יונתן (מבצע אנטבה). היתה זו פעולה צבאית שהוכתרה בהצלחה, למרות התבצרותם של החוטפים במדינה עוינת, וכמעט כל החטופים חולצו בשלום.
במהלך המבצע נהרג מפקד סיירת מטכ”ל, יונתן נתניהו, ובעקבות זאת נקרא המבצע על שמו.
תוכנית המבצע כללה הטסת שלושה מטוסי הרקולס משארם-א-שייך בסיני ליעד באוגנדה, תוך חמיקה ממכ”ם אויב, כשחלק מהטיסה מבוצעת מעל ים סוף בנסיון לחקות טיסות אזרחיות, והנחתת הכוח התוקף בעקבות מטוס תובלה בריטי באנטבה.
למרות תנאי הטיסה הקשים עמדו טייסי חיל האוויר במשימה. המטוסים הגיעו בזמן שנקבע והנחיתו את המטוסים למרות שאורות הנחיתה בשדה התעופה כובו בעיצומה של הנחיתה.
לוחמי סיירת צנחנים קפצו מן המטוס הראשון בעודו נוחת על המסלול, איבטחו את נחיתת המטוסים האחרים, הניחו פנסים על מסלול הנחיתה החשוך, והשתלטו על מגדל הפיקוח.
לוחמי סיירת מטכ”ל פרקו במהרה מן המטוס הראשון והתקדמו ו אל הטרמינל במספר ג’יפים ובראשם רכב מרצדס שהיה העתק מדויק של רכבו של אידי אמין מנהיג אוגנדה.
בדרך לטרמינל נתקל הכוח בשני חיילים אוגנדיים, ובמקום להתעלם מהם ולהמשיך בנסיעה, כפי שתוכנן, פקד מפקד הסיירת יוני נתניהו לירות בהם. קולות הירי משכו את תשומת לבם של כוחות הביטחון האוגנדיים לפעולה.
נתניהו, שחשש כי הכוח לא יגיע מהר דיו ליעד, שינה את תנועתו ונטל את הובלת ההסתערות. לאחר מספר מטרים בראש הכוח הוא נפגע מירי חייל אוגנדי ונפצע קשה. סא”ל יונתן נתניהו מת מפצעיו עוד בטרם החל שלב החילוץ של החטופים.
כוח סיירת מטכ”ל הגיע לבניין הטרמינל ופרץ פנימה. כוח הצנחנים נע לעבר הטרמינל החדש והשתלט עליו כמעט ללא התנגדות. כוח הנגמ”שים, שמשימתו כאמר הייתה לרתק באש את מגדל הפיקוח, הצליח לבסוף לנטרל את מקורות הירי.
כמו כן השמידו לוחמי הסיירת שמונה מטוסי מיג שחנו בשדה התעופה, על מנת למנוע מרדף אפשרי אחרי מטוסי חיל האוויר.
הנוסעים, תחת אבטחה של לוחמי חטיבת גולני, הועברו למטוסי ההרקולס שטסו לקניה, תידלקו, והמשיכו לישראל. בית חולים שדה צה”לי שנפרס בשדה התעופה בניירובי נותר מחוסר עבודה, לאור מיעוט הפצועים.
הפרטים והתמונות לקוחים מתוך אתר ויקיפדיה.
