כאשר מדברים על קריירה בעולם התעופה, עבור אנשים רבים מדובר במקצוע נחשק, עם משכורות גבוהות, כרטיסי טיסה חינם ותמונות מושלמות וייחודיות לעלות בפיד של האינסטגרם. אבל במציאות, לא תמיד מדובר בקריירה המושלמת. בראיון עם מדריך טיסה מיומן שערכה בלוגרית תעופה נלהבת, עולות כמה תובנות על קריירה בתחום התעופה.
מה הדבר הגרוע ביותר אשר אחד מתלמידי הטיס שלך עשה?
“הייתה לי הזכות להדריך תלמידים מכל חלקי העולם, ואני יכול להגיד לך שראיתי כמעט הכל. זה די מדהים לראות מה יכול אדם שלא במודע לעשות תחת לחץ. היו לי תלמידים בבית הספר לטיסה שבכו במטוס, שישנו בזמן שהיו בידם ההגאים ואפילו היו לי כמה תלמידים שחשדתי שהיו תחת השפעת אלכוהול בשל הטיסה המוזרה שלהם וזמני התגובה האיטיים שלהם. היו לי גם חוויות בהן התלמידים הטיסו את המטוס או סטו מהמסלול בזמן ההמראה או הנחיתה.”
“קרו לי מקרים בהם תלמידים בטיסת סולו הנערכת במסגרת שיעורי טיסה, טסו לשדות תעופה שונים ממה שהוקצו להם או אפילו נחתו בשדה תעופה באמצע הדרך על מנת לאסוף חבר שלהם בשביל החוויה. אבל הדבר הגרוע ביותר שהסטודנט שלי עשה זה לא התקלח בבוקר לפני הטיסה. מטוסי אימון הם יחסית קטנים ומוגבלים במקום והשהייה בהם די צפופה, הרגשתי קצת שזו הדרך שלו להתעלל בי על כך שנקבעה לו טיסה בשעת בוקר כל כך מוקדמת.”
האם קורה שאתה משתעמם כשאתה טס? ואם כן, איך אתה מבדר את עצמך?
“כמדריך לפעמים כן, אבל זה בדרך כלל תלוי מי יושב לידי. לרוב בטיסות הדרכה אנחנו עסוקים מדי בשביל לחשוב על שעמום, אבל אני לא אשקר שלפעמים יום עבודה ארוך יכול להיות קצת משעמם, במיוחד כאשר אנחנו צריכים לבצע טיסה ארוכה בין מדינות ובמיוחד כאשר אנו נדרשים לעמוד בדרישות זמן מסוימות ולכן אנחנו בוחרים לטוס בכוח שיוט נמוך וכתוצאה מכך מאריכים את זמן הטיסה שלנו.”
“כשהייתי בעצמי טייס מתלמד היושב עם צוות של מדריכי קורס טיס, אימוני הטיסה הראשונים שלי היו מאוד מרגשים מאחר ואני הרגשתי שאני מממש את אחד מהחלומות שלי לכן לא הייתי משתעמם במהלך הטיסות שלי, אפילו לא במהלך טיסות הסולו הארוכות שלי. חוץ מפעם אחת, בטיסת הסולו האחרונה שלי. זו הייתה טיסה ארוכת טווח ליעד רחוק ביותר, הטיסה הייתה כל כך ארוכה עד שבשלב מסוים לבהות באדמה השטוחה נעשה כל כך משעמם עד שהתחלתי לשיר, לדבר אל עצמי, ואפילו להעמיד פנים שאני מתארח בתכנית אירוח.”
האם היה אירוע מסוים שגרם לך להרגיש שאתה רוצה להפסיק לטוס? אולי אחרי שהיית צריך לטוס בתוך סערה?
“בתור טייסים אנו לומדים להתרחק לפחות 20 קילומטרים מסופות רעמים, כמו מסיכונים אחרים הקשורים בתנאי מזג אוויר כגון ברד, אשר יכולים לגרום לנזק במבנה המטוס. אבל היו לי כמה מפגשים קרובים עם “מזג אוויר גרוע” בשל חוסר תחזית מזג אוויר או בשל החלטה גרועה. אבל אף אחד מהם לא גרם לי לחשוב על עזיבת הקריירה שלי כטייס, אלא החוויות האלה גרמו לי לכבד את מזג האוויר יותר וזה גרם לי להיות טייס זהיר יותר.”
אחת התכונות שאנחנו מלמדים להימנע זה ויתור, שהיא פשוט להרים ידיים. טייסים צריכים תמיד להשתמש בכל המשאבים העומדים לרשותם כדי להבטיח את התוצאה הבטוחה ביותר, גם כאשר מתמודדים עם תנאים קשים.”
“למזלי, עוד לא נתקלתי במזג האוויר גרוע מספיק כדי לגרום לי לרצות להפסיק לטוס לגמרי. מפגש מזג האוויר המפחיד ביותר שנתקלתי בו קרה כאשר טסתי עם סטודנט בסעודיה במטוס מנוע יחיד מסוג DA40NG. זו הייתה טיסה לאורך המדינה, ליעד שנמצא במרחק של כ – 300 ק”מ מהבירה ריאד. מכיוון שהטיסה הייתה בהולה במקצת, לא היה לי די זמן לסקור ביסודיות את כל תחזיות מזג האוויר שהיו לנו. כשהתקרבנו ליעדנו, בגובה של כ -5,000 מטרים מעל הקרקע עם הטייס האוטומטי, הבחנתי לראשונה בכמה עננים סוערים בדיוק מעל רמת השיוט שלנו, היה קשה לראות מה היה שם, שכן לא היה לנו אור ירח והאדמה למטה הייתה שחורה כמעט לחלוטין.”
“אז הבחנתי שגובה המטוס שלנו משתנה, הטייס האוטומטי הרים את האף כאילו הוא רוצה לטפס, אבל מד הגובה שלנו הראה כאילו המטוס עושה את ההפך, המטוס הלך והנמיך. הבנתי שהטייס האוטומטי מנסה לשחזר את הגובה שקבענו, אז העברתי לכוח מלא וניתקתי את הטייס האוטומטי וניסיתי לשמור על הגובה. אבל למרות זאת המטוס המשיך לרדת במהירות של יותר מ -1,200 רגל לדקה. התלמיד שאל אותי מה קורה, כשאני סוקר במהירות את המכשירים בניסיון להבין מה קורה, אמרתי לסטודנט “זמן המתנה”. הצצתי החוצה בשביל לחפש כביש לנחות עליו במידה ולא אצליח לגרם למטוס לטפס. כל זה קרה תוך כדי שאני נלחם בדחף למשוך את האף גבוה מחשש להשהייה (מצב שבו הכנפיים מפסיקות לייצר בקמה במצב בו הזווית גבוהה מידי ביחס לאוויר הנכנס). רק כעבור 30 שניות מאוחר יותר, מה שהרגיש לנצח, המטוס הפסיק להנמיך ויכולתי לחזור למצב טייס אוטומטי.”
“לאחר מכן, כל משך הטיסה ליעדנו ובחזרה הייתה מגושמת למדי. אני מעריך שטסנו דרך טור של אוויר יורד, אולי פרץ-רוח קטן, אשר הוא האויב הגרוע ביותר של כל טייס באוויר. פרצי רוח הם תופעת מזג אויר נדיר ובלתי צפוי עם מהירויות רוח גבוהות מ – 100 קמ”ש.”
מה הדבר הראשון שאתה עושה במקרה חירום? והאם אי פעם הכרזת על מקרה חירום בזמן טיסה?
“כאשר אני נתקל במצב חירום אני תמיד מנסה להישאר רגוע ושקול כדי לא לגרום בהלה בקרב חבר הצוות האחר שלי, ברוב המקרים יהיה מדובר בתלמיד שאני מדריך. להישאר שקול ורגוע זה תהליך מחשבה שאני מבצע בראש כאשר אני בו זמנית מנסה לשמור שליטה על המטוס ולהעריך בצורה חיובי את המצב.”
“באופן כללי בחיים, ניהול מהיר של מצב חירום לא תמיד מניב את התוצאה הטובה ביותר, אבל לא כאשר מדובר בטיסה, במטוס הדברים הם מאוד דינמיים וצריכים לטפל באופן מידי מבעוד מועד.”
בעיות טכניות ומקרי חירום בזמן טיסה
ציוד הנחיתה לא נפתח כראוי
לאחר זיהוי הבעיה החלטנו להשתמש באופציית צניחה חופשית ידנית על מנת לשחרר את הלחץ ההידראולי לשמור על הציוד משוך לאחור ולאפשר לכוח הכבידה להשתלט (הסיבה לתקלה: כשל של המשאבה ההידראולית אשר נפוץ מאוד).
ציוד נחיתה המצביע על כשל בתאורה
לפני התקרבות למסלול הנחיתה בעת העברה להילוך נחיתה, עלה כי יש כשל בתאורה. לאחר זיהוי הבעיה וביצוע טיסה בסמוך למגדל הפיקוח, אשר אישר כי ציוד הנחיתה היה מורד, המשכנו בתהליך הנחיתה לאחר שהערכנו שציוד הנחיתה היה פתוח לחלוטין ונעול (הסיבה לתקלה: תקלה בחיווט).