לצערנו, בעולם התעופה לא חסרות תאונות. חלקן מתפרסמות מאוד ומציפות את התקשורת וחלקן ידועות רק לאנשים שלומדים את נושא התעופה והבקרה. אך, לצד אותן תאונות שנצרבות בתודעה קורים הרבה מקרים של “כמעט תאונה” מהם ניתן ללמוד גם. למעשה, האירועים הללו לעיתים מפחידים יותר את הציבור מתאונות, שכן הם מעלים תמיד את השאלה “מה אם?”. למזלנו במקרים כאלו נוצר נזק קטן יחסית ולרוב הפיך, לכן אם עולם התעופה מסיק מהם מסקנות הוא יכול בהחלט למנוע את התאונות הבאות.
למה קורות תאונות?
תאונות יכולות להיגרם מגורמים רבים מאוד. החל ממזג אוויר לא צפוי, תקלות טכניות ועד לחוסר תשומת לב, עייפות או בלבול. ישנן מערכות שלמות שמטרתן להבין מדוע תאונות קורות ומתוכן לדעת ללמוד הלאה שכן בעולם התעופה – בו כל טעות קטנה יכולה להשפיע על חייהם של רבים. מעבר להבנה וניתוח של מקרי תאונות, קיימות מערכות רבות שנועדו למנוע תאונות, החל ממערכות בקרה על תקינות המטוס וחלקיו ועד חיישני מניעת התנגשות, מזג אוויר ודלק.
המקרים המפחידים שהבאנו כאן הן דוגמאות לתקלות בנושאים שונים – חלקן קשורות לחוסר תקשורת וחלקן למקרי חירום שפשוט לא היה ניתן לחזות.
תקלות טכניות
אחת התקלות המפחידות שיכולות לקרות בזמן טיסה הוא השבתת המנועים של המטוס. למטוס קיימים, בדרך-כלל, שני מנועים שמפעילים את המערכות המושכות את המטוס קדימה ומאפשרות לו לעוף. לצערנו, בגלל שאנחנו חולקים את השמיים עם יצורים חיים נוספים שלא תמיד מבינים מהו צי מטוסים ואת הסכנה שהוא מהווה עבורם, קורים מקרים בהם עופות נלכדים בדרך האוויר של המנוע ונשאבים לתוכו. מעבר לחייו של היצור התמים, התוצאה המפחידה של המצב היא שבמקרים רבים שאיבת הציפור למנוע גורמת למנוע לקרוס ולהפסיק לתפקד.
כך קרה בטיסה שהמריאה ממוסקבה לאוקראינה עם יותר מ – 200 אנשים עליה. דקות לאחר ההמראה נשאבו ציפורים ל – 2 מנועי המטוס בו זמנית מה שגרם לשניהם לקרוס במרווח של דקות. ללא מנועים, לצוות האוויר לא נותרה ברירה והם היו חייבים לבצע נחיתת חירום. במזל, לא רחוק מהם היה שדה תירס שהיה מספיק שטוח כדי לבצע נחיתת חירום. בסופו של דבר הנחיתה הוגדרה כמוצלחת בהתחשב בנסיבות אך כ – 70 אנשים נזקקו לסיוע רפואי במקום או בבית חולים באזור והמטוס נהרס באופן בלתי הפיך.
טיסה נוספת שסבלה מבעיה דומה הייתה טיסה שהפכה למקרה ידוע ומוכר בעולם התעופה. זוהי טיסת ה”נס על ההדסון” שהמקרה שלה אף עובד לסרט בקולנוע. טיסה זו המריאה מניו יורק לכיוון צפון קרוליינה וגם בה נקלעו ציפורים למנועי המטוס רק דקות לאחר ההמראה. שני המנועים הפסיקו לעבוד מיד והקפטן של הטיסה היה חייב לעשות החלטות מהירות.
בהתחלה הכוונה הייתה לנחות בשדה התעופה בניו ג’רזי את במהרה הבינו שגם הנחיתה בניו ג’רזי דורשת יותר תנופה ממה שנשאר למטוס. הפתרון שלבסוף נמצא הוא נחיתה בנהר ההדסון המקיף את מנהטן וממשיך הלאה לתוך הארץ וכן הנחיתה הייתה כמעט מושלמת. לא היה צורך בסיוע רפואי באותו המקרה והמעברות והסירות ששטו לאורך הנהר עזרו בחילוץ הנוסעים.
לטיסת ה”נס על ההדסון” קיימת תאומה – טיסה שהייתה חייבת לנחות בנהר ליד מוסקבה כיוון שידית ההילוכים במטוס הייתה תקולה ומזג האוויר לא אפשר נחיתה בשדות התעופה הקרובים.
טעויות אנוש
לצד המקרים הלא צפויים, קיימים מקרים שהניתוח שלהם מעלה פגם בהתנהלות או בתקשורת האנושית הנוגעת לטיסה. כאשר אנשים הולכים ללמוד לטוס הם מבינים כי בסופו של דבר, גם הטעויות הקטנות ביותר יכולות להיות בעלות משמעות קטלנית באוויר.
כך כמעט היה כאשר שתי טיסות של חברה תעופה יפנית כמעט התנגשו באוויר. על אף שמערכת למניעת התנגשות הזהירה אותם עוד מראש, כשהיו קרובות לשדה התעופה, שם לב המתלמד במגדל הפיקוח כי הן עלולות להתנגש ועל כן הורה לכל טיסה לעבור לגובה או פוזיציה שונה. לצערנו, אחת הטיסות לא קיבלה את המסר של אותו עובד וגם כאשר המפקחת עליו הגיעה וניסתה לסדר את המקרה, היא לא אמרה את שם הטיסה הנכון מה שגרם לצוות האוויר על הטיסה להתעלם מהמסר. מה שהציל את מאות הנוסעים שהיו על אותם מטוסים באותו היום היה ערנותם של הטייסים, שהצליחו לעשות מהלך ולהתחמק מהתנגשות כשהמרחק בניהן היה 10 מטרים בלבד.
עוד גורם מאוד בעייתי באוויר הוא עייפות וחוסר תשומת לב. על המטוס נאמרים דברים רבים שכולם חשובים וצריכים להילקח בחשבון, ולכן אם קולטים לא נכון או מתבלבלים כמו שקרה בטיסה מטורונטו לסן פרנסיסקו, זה עלול לעלות בחיים. בטיסה זו נעשה בלבול והנחיתה עמדה להתבצע במסלול לא נכון. בעקבות זאת ברגע האחרון לפני הנחיתה היה צריך הטייס למשוך למעלה את המטוס ולמנוע התנגשות עם מטוס אחר ממרחק של רק כ – 4 מטרים.
