לוויינים הינם כלי טיס מורכבים במיוחד. אנו רגילים לחשוב עליהם ככלי מחקר או כאלו הנותנים לנו מידע על האקלים והטמפרטורה, אך ללוויינים תפקידים רבים. לוויינים אחראים על שירותי המיקום שאנו מכירים, כמו אפליקציות המפות למיניהן ושידור המיקום שלנו דרך הסמארטפון. לוויינים גם תורמים כאמור למחקר בצורת תחנות חלל ואיסוף מידע מדעי על תנאי החלל והכוכבים וכן משחקים תפקיד חשוב בכל הנודע לחיזוי מזג האוויר, מטאורולוגיה ואקלים באופן כללי. אך אחד השימושים המרכזיים כיום בעולם המערבי ללוויינים הוא לא אחר מאשר האינטרנט.
אינטרנט במובן עולמי ובעייתו העיקרית
בדור הנוכחי, חיים ללא אינטרנט נראים רחוקים וחריגים. אנו משתמשים באינטרנט כמעט לכל דבר; ללמוד, להתאמן, לקבל חדשות ולהתעדכן וכן לתקשר על האנשים סביבנו, וגם כאלו הרחוקים מאתנו. אחת הסיבות שהאינטרנט הוא אחד הכלים המהפכניים, אם לא המהפכני ביותר בדורנו, היא ההשפעות שלו על הגלובליזציה וחיבור בין תרבויות. עמודי פייסבוק עם אוהדים מכל רחבי העולם, שידורים בכל רגע בתפוצה עולמית, שיתופי פעולה מהירים ומיידים במדע ובעסקים באופן כללי ושיתוף בלתי פוסק של מידע מכל סוג, הם רק חלק מהדוגמאות לאיחוד בלתי נתפס שהאינטרנט יוצר. היכולת לשתף מידע, תרבות ורעיונות עם אדם מאות אלפי קילומטרים ממך בהחלט מקרבת ומגבשת בין האומות, אך יש בעיה קטנה שעומדת בפני אותה הגלובליזציה.
הבעיה היא שאזורים רבים בעולם עדיין מנותקים מהאינטרנט וכל קסמיו. בעיות כלכליות ולוגיסטיות מנתקות לא פחות מ – 4 ביליון אנשים מהאינטרנט, שבינתיים מקדם ומרחיק את העולם מהם ומונע מהם מידע חיוני ודרוש. הסיבה לקושי בפתירת בעיה זו, קשורה בעלות הכבירה של בנייה ושיגורו של לוויין. על אף התועלת הרבה שלוויינים מביאים, לא כולם יכולים להרשות לעצמם להיכנס לפרויקט כה מסורבל ויקר כמו בניית לוויין ואחזקתו בחלל. כיוון שלוויינים הם כלים מורכבים ביותר שדורשים זמן ומאמץ רב לתכנון ובנייה, הם גם לא תמיד משתלמים.
האלטרנטיבה המשתלמת
אך אין להתייאש. לאחרונה, עולה קול שמציע להשתמש עם צי מטוסים עולמי נוכחי, בצורה שתחליף את הצורך בלוויין. לפי התחזיות הנוכחיות, שימוש של טיסות פרטיות, טיסות מנהלים או אפילו טיסות מסחריות שגרתיות יכול לאפשר גישה לאינטרנט באופן רציף גם למקומות מרוחקים ומנותקים. בתחילה דבר נראה מעט תמוהה שכן מטוס אינו סטטי כמו לוויין שנמצא באופן קבוע בחלל אלא מטרתו לעבור בין מקום למקום, מה שימנע ממנו לספק שדר רציף.
עם זאת, המחשבה על מטוס בודד שגויה ומטעה וזאת כיוון שהנתונים כיום מעידים על לא פחות מ – 8000 מטוסים שמוטסים בכל רגע נתון המכסים יחדיו בערך 2 מיליון מטר רבוע ואין זה נדיר שישנם שטחים מחוסרי אינטרנט הנכללים בתוכם. בנוסף לכך, כמות הטיסות והמטוסים, אולי בזכות אותה גלובליזציה, אמורה רק לעלות ואף להכפיל על את עצמה בעשורים הקרובים.
כיום, ישנם מטוסים מסחריים שכבר מותקנים עליהם מכשירים כמו משדרים וקולטנים המאפשרים קבלה ושימוש באינטרנט בזמן הטיסה. מכשירים אלו מגיעים לעלות של כ – 600,000 דולר, שביחס לכמויות המיליונים שדרושים להעלאת לוויין, מהווים אופציה זולה וזמינה. כיוון שקליטת אינטרנט על מטוסים מיושמת באופן נרחב ועולמי כבר היום, אין זה חריג בכלל לבחון את האפשרויות שעל טיסות מסחריות אלו יותקנו גם משכירים המאפשרים שידור והפצה של אינטרנט, ובכך יתרמו לחלקים לא מבוטלים של האנושות באופן בלתי נתפס.
