“בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ…” (בראשית פרק א’, פסוק א’)
ואז, בראשית הדברים, כשאלוהים חילק מים למדינות העולם, כנראה שהיינו אחרונים בתור, או שלא צעקנו מספיק חזק כמו שבדרך כלל אנחנו רגילים או אולי פשוט לא היה לנו מזל. כידוע, אין ספק שארץ ישראל, שנתברכה בשבעת המינים ובעוד שבעים אלף דברים אחרים, לא זכתה לקבל מנת מים מספקת.
מאז ומעולם התפלל העם היהודי היושב בציון לבוא הגשם. עוד במאה הראשונה לפני הספירה, בשנות הבצורת שפקדו את הארץ, כשלא נענו התפילות, הצדיק חוני המעגל חג מעגל סביבו ונשבע כי לא יצא מתוכו עד שירד גשם. האל נתרצה ומטר החל לרדת.
יכול להיות שבימינו כבר אין צדיקים גדולים, או לחילופין שהטכנולוגיה התפתחה, וגם את התפילות החליפו שירים של חילונים, אבל מה שבטוח זה שמדינת ישראל משקיעה מאמצים גדולים וכספים מרובים במחקר העננים ובהגברת הגשמים. כנראה שבימינו אנחנו כבר פחות סומכים על אלוהים..
במהלך השנים נערכו בעולם ניסויים רבים למציאת פתרונות להגברת המטר בצורה מלאכותית במדינות שכונות וצחיחות. כיום, ישראל היא בין המובילות בעולם בהורדת גשם מלאכותי. בפרויקט “ניסוי ישראל” שהחל בשנות ה- 60, נמצא כי החומר היעיל ביותר לזריעת עננים הינו יודיד הכסף. תרכובת זו עשויה חלקיקים מיקרוסקופים, המושכים אליהם את אדי המים וקושרים בניהם עד ליצירת טיפות קרח. ככל שכמות החלקיקים המפוזרת בענן גדלה, תיווצרנה יותר טיפות קרח וההסתברות לירידתן לארץ כטיפות גשם גבוהה.
“אנשי הגשם ממתינים לך בפינה
נאמנים כצל, סבלניות כזמן
וכל יום שעובר, כל חודש, כל שנה
לוקחים אותך לעבר מפתנם…”
לא רבים יודעים, כי בלילות החורף הקרים, כשרובנו מתכרבלים בין הסדינים, יש גם אנשים חרוצים ומסורים שיוצאים לזרוע עננים. מדובר בנבחרת מצומצמת של טייסים (וגם פקידת מבצעים) שעובדים עם הנשמה לילות כימים.
“אנשי הגשם” שלנו נמצאים בכוננות מלאה במהלך החצי הרטוב של השנה. נתוני מכ”מ, תצפיות מטאורולוגיות, עננים מספיק מפותחים, רוח בכיוון הנכון, תדרוך קצר בשח”מ, מרשה, בדיקת המטוס על ידי מכון בדק ומגדל הפיקוח שעה וחצי מרגע הקפצה ועד להמראה. אנחנו באוויר.. אפשר לנשום לרווחה, או שלא..
טיסות גשם, או בשמן הרשמי “הטיסות להגברת המטר”, נחשבות לטיסות קשות במיוחד, במזג אוויר קיצוני, בדיוק בזמן שכולם מעדיפים להישאר צמודים לקרקע. אלו טיסות הדורשות רמת טיסה גבוהה, יכולת עמידה בלחצים, כמו גם עבודת צוות ראשונה במעלה. כל שנה מחדש מבוצעת הכנה אינטנסיבית לפני העונה, הכוללת הכשרת הצוותים, CRM, הסבות לטייסים, ועבודות תחזוקה מיוחדות להכנת צי המטוסים למשימה. השנה גם פתחנו קורס מיוחד ראשון מסוגו להכשרת קצינים ראשונים לטיסות הגשם.
העיקר הבריאות
לשאלה האם ניתן לשתות מים מגשם מלאכותי, יש תשובה חד משמעית – כן. אמנם אף רופא לא ירשום מנת יודיד כסף כתוסף לארוחת הבוקר, אולם כמות התרכובת המשמשת לזריעה היא מזערית, פיזור החומר הוא יעיל ומבוקר, והגשם הנאגר עובר תהליכי סינון לפני שמגיע אל צינורות המים הביתיים שלנו. בלי להפחיד יותר מידי, חשוב לדעת שלדוגמה מי תהום עלולים להזדהם מתחמוצות החנקן, מהמלחת יתר בשל חלחול מי הים התיכון, ואף להזדהם משפכים תעשייתיים. וזו ממש לא פרסומת למי עדן.
זריעת עננים – פתרון לסכסוך האזורי?
פרויקט זריעת העננים, המנוהל ע”י חברת שח”מ מקורות ביצוע כבר יותר מארבעה עשורים, התחיל בקול ענות חלושה. ההשקעה הראשונית הייתה גבוהה, תועלת הפרויקט עדיין לא הוכחה, ובחדרי חדרים גם דיברו על כך שאם נזרע בישראל עננים, עוד יאשימו אותנו בגניבת מים מהשכנים.
אם אנחנו ממצים את פוטנציאל מי הענן כשהוא עובר בדרכו מעל 21,000 הקילומטרים המרובעים שלנו, מה יישאר למדינות הבאות בתור? האם זוהי תחילתה של המלחמה הרטובה?
אז זהו שלא. הסירו דאגה מלבכם. בדיקה של צוות אמריקני מצאה כי דווקא זריעת עננים בצפון המדינה מטיבה, אם נרצה או לא, עם השכנה ממזרח. כמות המשקעים בירדן לא רק שלא קטנה, אלא אף גדלה כתוצאה מהטיפול המיוחד שלנו בענני המזרח התיכון. עכשיו יהיו כאלה שיגידו שמגיע לנו כסף על זה, או לפחות שהסכמי השלום היו מוצדקים. ומי יודע, אולי המצוקה המשותפת גם עם השכנות מצפון, תגבר על הכוחות המזוינים? לאלוהים הפיתרונים..
“גשם בעיתו, כמה עצב בא איתו
הכל עצר, הכל עמד, רק הגשם בא לו בזמן
לו לא אכפת
שבלילות שם קר מאוד
שבחולות קשה לבכות
שאין על מי להתרפק
כשבחוץ הגשם דופק…”
