בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ..
ואז, בראשית הדברים, כשאלוהים חילק מים למדינות העולם, כנראה שהיינו אחרונים בתור, או שלא צעקנו מספיק חזק כמו שאנחנו רגילים, או אולי פשוט לא היה לנו מזל. כי אין ספק שארץ ישראל, שנתברכה בשבעת המינים ובעוד שבעים אלף דברים אחרים, לא זכתה לקבל מנת מים מספקת.
מאז ומעולם התפלל העם היהודי היושב בציון לבוא הגשם. עוד במאה הראשונה לפני הספירה, בשנות הבצורת שפקדו את הארץ, כשלא נענו התפילות, הצדיק חוני המעגל חג מעגל סביבו, ונשבע כי לא יצא מתוכו עד שירד גשם. האל נתרצה ומטר החל לרדת.
יכול להיות שבימינו כבר אין צדיקים גדולים, או לחילופין שהטכנולוגיה התפתחה, וגם את התפילות החליפו שירים של חילונים, אבל מה שבטוח זה שמדינת ישראל משקיעה מאמצים גדולים וכספים מרובים במחקר העננים ובהגברת הגשמים. אולי בימינו אנו פחות סומכים רק על אלוהים..
במהלך השנים נערכו בעולם ניסויים רבים למציאת פתרונות להגברת המטר בצורה מלאכותית במדינות שכונות וצחיחות. כיום ישראל היא בין המובילות בעולם בהורדת גשם מלאכותי. בפרויקט “ניסוי ישראל” שהחל בשנות ה- 60, נמצא כי החומר היעיל ביותר לזריעת עננים הינו יודיד הכסף. תרכובת זו עשויה חלקיקים מיקרוסקופים, המושכים אליהם את אדי המים וקושרים בניהם עד ליצירת טיפות קרח. ככל שכמות החלקיקים המפוזרת בענן גדלה, תווצרנה יותר טיפות קרח, וההסתברות לירידתן לארץ כטיפות גשם גבוהה. כדי שהתהליך יתרחש ברמת אפקטיביות גבוהה, נדרשים תנאים מתאימים של לחץ, טמפרטורה, בשלות הענן, גודל ומשקל הטיפות. לדוגמא, כמות גדולה מידי של חלקיקי יודיד הכסף באוויר, אמנם תגדיל את כמות טיפות גשם, אולם אם גודל כל אחת לא יעלה על 1 מילימטר, חסל סדר גשם לאותה זריעה.
אנשי הגשם ממתינים לך בפינה
נאמנים כצל, סבלניות כזמן
וכל יום שעובר, כל חודש, כל שנה
לוקחים אותך לעבר מפתנם
לא רבים יודעים, כי בלילות החורף הקרים, כשרובנו מתכרבלים בין הסדינים, יש גם אנשים חרוצים ומסורים שיוצאים לזרוע עננים. מדובר בנבחרת מצומצמת של טייסים, וגם פקידת מבצעים, שעובדים עם הנשמה לילות כימים.
“אנשי הגשם” שלנו נמצאים בכוננות מלאה במהלך החצי הרטוב של השנה. נתוני מכ”מ, תצפיות מטרואולוגיות, עננים מספיק מפותחים, רוח בכיוון הנכון, תדרוך קצר בשח”מ, מרשה, בדיקת המטוס, מגדל הפיקוח.. שעה וחצי מרגע הקפצה ועד להמראה. אנחנו באוויר.. אפשר לנשום לרווחה, או שלא..
טיסות הגשם, או בשמן הרשמי “הטיסות להגברת המטר”, נחשבות לטיסות קשות במיוחד, במזג אוויר קיצוני, בדיוק בזמן שכולם מעדיפים להישאר צמודים לקרקע. אלו טיסות הדורשות רמת טיסה גבוהה, יכולת עמידה בלחצים, כמו גם עבודת צוות ראשונה במעלה. כל שנה מחדש מבוצעת הכנה אינטנסיבית לפני העונה, הכוללת הכשרת הצוותים, CRM, הסבות לטייסים, ועבודות תחזוקה מיוחדות להכנת המטוסים למשימה. השנה גם פתחנו קורס מיוחד ראשון מסוגו להכשרת קצינים ראשונים לטיסות הגשם.
כמה זה עולה לנו???
“מקורות” מדווחים כי זריעת עננים מוסיפה בממוצע שנתי כ- 60 מיליון מטרים מעוקבים למשק המים הישראלי. כל מטר קוב עולה כ- 10 אגורות למשלם המיסים הישראלי. וכמו בכל דבר בחיים, גם כאן התקציב הוא מוגבל, ולכן נעשה התהליך באופן מבוקר ומפוקח, תוך ברירה קפדנית של העננים הנזרעים, כאשר העדיפות הגבוהה ביותר מכוונת לזריעה מעל אגן ההיקוות של הכנרת. פיזור יודיד הכסף ע”י מטוסים הוכח כיעיל ביותר, אולם הזריעה מתבצעת גם באמצעות תנורים קרקעיים המפוזרים בצפון הארץ.
מאזן המים השלילי של מדינת ישראל מהווה גורם מאיים העומד בראש סדר העדיפויות של מנהיגיה עוד מאז הקמתה. כמות הגשם השנתית עלתה בממוצע בכ- 13% תודות לזריעת העננים, אולם ברור מאליו כי הזריעה לבדה אינה מספיקה, מה גם שעל מנת לזרוע אנו זקוקים לעננים בשמים. התפלת מים באמצעות ארבעה מפעלים ישראליים מספקת מעל ל- 300 מיליון קוב בשנה, אולם כרוכה בעלות יקרה מאד. לשם השוואה, כל מטר קוב מים באמצעות התפלת מי ים עולה לנו כ- 2.5 שקלים. בחישוב פשוט – כל טיפה מוטפלת עולה פי 25 ממחיר טיפה זרועה.
העיקר הבריאות…
לשאלה האם ניתן לשתות מים מגשם מלאכותי, יש תשובה חד משמעית – כן. אמנם אף רופא לא ירשום מנת יודיד כסף כתוסף לארוחת הבוקר, אולם כמות התרכובת המשמשת לזריעה היא מזערית, פיזור החומר הוא יעיל ומבוקר, והגשם הנאגר עובר תהליכי סינון לפני שמגיע אל צינורות המים הביתיים שלנו. בלי להפחיד יותר מידי, חשוב לדעת שלדוגמא מי תהום עלולים להזדהם מתחמוצות החנקן, מהמלחת יתר בשל חלחול מי הים התיכון, ואף להזדהם משפכים תעשייתיים. וזו ממש לא פרסומת למי עדן.
מה בין זריעת עננים והתחממות כדור הארץ…
חם ביולי חם. לא רק בארץ, גם בכל העולם. סוגיית התחממות כדור הארץ במסגרת השינויים האקלימיים מעוררת את הצורך במציאת פתרונות יצירתיים להנדסת האקלים. בין היתר, עלה רעיון זריעת עננים נמוכים יחסית הנמצאים מעל הים, אבל הפעם לא בתרכובת יודיד הכסף, אלא בטיפות קטנטנות של מים מלוחים. מבלי לטרוח בהסברים פיסיקליים וכימיים מסובכים, בשורה התחתונה המטרה היא להגדיל את כמות הטיפות בעננים, להפוך אותם ללבנים יותר, כך שישמשו כצילונים המגינים על הכדור מקרינת השמש.
פתרון זה נמצא עדיין בגדר רעיון, ויש הטוענים כי דווקא סככת עננים מעובים יכולה לגרום לתוצאה הפוכה, למנוע יציאת חום מכדור הארץ ובכך להגביר את אפקט החממה. בכל מקרה ואם יעלה הצורך, אנחנו מוכנים ומזומנים לסייע גם בנושאים עולמיים.
זריעת עננים – פתרון לסכסוך האזורי?
פרויקט זריעת העננים, המנוהל ע”י חברת שח”מ מקורות ביצוע כבר יותר מחמישה עשורים, התחיל בקול ענות חלושה. ההשקעה הראשונית היתה גבוהה, תועלת הפרויקט עדיין לא הוכחה, ובחדרי חדרים גם דיברו על כך שאם נזרע בישראל עננים, עוד יאשימו אותנו בגניבת מים מהשכנים.
אם אנחנו ממצים את פוטנציאל מי הענן כשהוא עובר בדרכו מעל 21,000 הקילומטרים המרובעים שלנו, מה יישאר למדינות הבאות בתור? האם זוהי תחילתה של המלחמה הרטובה?
אז זהו שלא. הסירו דאגה מלבכם. בדיקה של צוות אמריקני מצאה כי דווקא זריעת עננים בצפון המדינה מטיבה, אם נרצה או לא, עם השכנה ממזרח. כמות המשקעים בירדן לא רק שלא קטנה, אלא אף גדלה כתוצאה מהטיפול המיוחד שלנו בענני המזרח התיכון. עכשיו יהיו כאלה שיגידו שמגיע לנו כסף על זה, או לפחות שהסכמי השלום היו מוצדקים. ומי יודע, אולי המצוקה המשותפת גם עם השכנות מצפון, תגבר על הכוחות המזויינים? לאלוהים הפיתרונים..
גשם בעיתו, כמה עצב בא איתו
הכל עצר, הכל עמד, רק הגשם בא לו בזמן
לו לא אכפת
שבלילות שם קר מאוד
שבחולות קשה לבכות
שאין על מי להתרפק
כשבחוץ הגשם דופק
