השמיים פתוחים והשגרה חוזרת לאיטה ויחד עם זאת שבים להם הנוסעים לטייל בכל רחבי העולם. הבחירה של נוסעים בטיסות נשענת ברובה המכריעה על 4 מאפיינים עיקריים:
- מחיר
- נוחות
- זמן טיסה
- אמינות חברת טיסה
על פי סטטיסטיקות ומחקרים שנעשו בענף התעופה בשנים האחרונות ניתן לראות כי הנוחות של הנוסעים נמצאת במקום השני מיד אחרי מחירי טיסות. אנשים מחפשים אחר טיסות שיציעו להם לא רק מחיר טוב והוגן אלא גם תמורה אשר מתגלמת בדמות הנוחות של מקומות הישיבה, שירותים נלווים במהלכה ובטיחות מלאה. אבל, חלק מאזור הנוחות של טיסות במטוסים, בין אם מטוסים פרטיים או מטוסים מסחריים, כולל בתוכו את אלמנט הוויסות של לחץ האוויר בתוך חלל המטוס וזאת במטרה להבטיח נוחות ובטיחות בדרגה ראשונה, כי אחרי הכל, לחמצן יש ערך עליון בכל הקשור לנשימה.
כלי טיס בכל קנה מידה עולים לגבהים של בין 35,000 – 42,000 רגל על מנת להימנע ממזג אוויר גרוע הכולל ברקים, רעמים, כיסי אוויר וגשם. מעבר לעלייה הגבוהה הזו, מטוסים נוסקים לגבהים אלו כדי לחסוך בצריכת הדלק – ככול שעולים גבוה יותר כך האוויר נעשה דליל יותר מה שמפחית את יכולת הגרירה של המטוס ומוריד את צריכת הדלק. אבל, אם עולים גבוה האוויר נעשה דליל יותר, איך בכל זאת מקבל המטוס את לחץ האוויר שלה זקוקים הנוסעים?
שינויי לחץ אוויר במטוסים
בכל פעם שמטוס מטפס למעלה ומגיע לדרגת השיוט הנכונה שלו, יורד הלחץ האטמוספרי בחוץ אבל בתוך סיפון המטוס הלחץ נשמר על כ – 11 PSI, שווה ערך לגובה של 8,000 רגל. אם הלחץ הנמצא בתוך גוף המטוס יהיה גבוה מזה תחל השתלשלות תאונות קטלניות שיגרמו להיפרדותם של החלונות והדלתות מגוף המטוס. אז, שומרים על לחץ אוויר תקין בחלל המטוס?
כדי לאזן ולשלוט בכל עת את לחץ האוויר בתוך המטוס, המערכות פותחות באופן אוטומטי שסתום יציאה והוא פועל בצורה די פשוטה – ברגע שיש איזון בפרמטרים, הסתום נסגר ונפתח שוב בכל שינוי של גובה על מנת להתאים ולפצות על הלחץ.
במצבי חירום, כאשר מטוס צולל למטה במהירות גבוהה מידי השסתום הזה נפתח כלפי נפים ומאפשר כניסה של אוויר מהיר אל גוף המטוס ובמקרים בהם יש יותר מידי אוויר בתוף המטוס, נפתח בשסתום כלפי חוץ ומאפשר פינוי אוויר מתוך הגוף.
כיצד מגיע אוויר אל המטוס?
כלי הטיס הינם כלי תחבורה אטומים לגמרי וניתן לראות זאת על ידי הדלתות והחלונות בעלי השכבות השונות ורמת האטימות הגבוהה. אז, איך בכל זאת מצליח אוויר להיכנס אל גוף המטוס? הדרך הפופולארית ביותר להכנסת אוויר אל המטוס היא על ידי שימוש באוויר המוזרם מן המנועים. מטוסים פרטיים מודרניים ישנה מערכת משוכללת מראש המעבירה אוויר ישירות אל המאווררים של המנועים והולכים לכיוון המדחס כדי לנהל היטב את כל תהליך הצתת הדלק מבלי לגרום לדליקות או שריפות פתאומיות. האוויר המוזרם פנימה מתחיל את התהליך שלו כבר בשלב המדחס ואז נכנס לתא המטוס כדי לאזן את הלחץ. יתרה מכך, פעולה זו של הזרמה אוויר מתוך המדחס משמשת גם להפעלת המנועים ואף לשמור עליהם מפני קפיאה – בעוד שבתא הנוסעים ישנו אוויר בטמפרטורות נמוכות יותר, מערכות האנטי-פריז במטוסים מקבלות אוויר חמים יותר בגלל חום המנוע ובכך נמנעת קפיאה של הכנפיים.
ישנם מטוסים וחברות טיסה שונות אשר לא משתמשות בטכנולוגיה של הזרמת אוויר ממדחסי המנועים אלא יוצרות מערכות חשמליות נפרדות בעלי מדחסים משלהם ללא כל קשר למנוע המטוס. האוויר הנכנס אל גוף המטוס מוזרם בנפרד מהמדחס החשמלי ומנוע המטוס פועל לו בדרכו שלו.
