מערבולת היא תופעה שכיחה שחווים נוסעים במהלך טיסה. היא יכולה לגרום למטוס לרעוד, לקפוץ ואפילו לאבד גבוה ולצנוח בפתאומיות. חוויות האלה עלולות ליצור אי-נוחות קיצונית בקרב הנוסעים ובמקרים מסוימים אף לגרום להם לחשוב כי המטוס עומד להתרסק.
אכן, מדובר בחוויה לא נעימה, שיכולה להיות די מפחידה עבור הנוסעים. יחד עם זאת, חשוב להבין שבדרך כלל היא אינה מהווה סכנה עבור כלי טיס או לנוסעיו, משום שמבנה של מטוסים מודרניים מתוכנן ועוצב מראש כדי לעמוד בלחצים גדולים. כמו כן, רוב חברות התעופה המסחריות משתמשות בטכנולוגיית חיזוי מזג אוויר מתקדמת כדי לעזור לחזות ולהימנע מאזורי סערה. הטייסים, שמודעים לקיום המערבולת מראש, יתאימו את מסלול הטיסה כדי למזער את אי הנוחות.
הסכנות המעטות הינן עקיפות, כמו למשל במקרים בהם אחד הנוסעים או הצוות נפגעו מחפץ כלשהו שהשתחרר ממקומו או קיבלו מכה בעודם מסתובב בחלל המטוס או יושב בכיסא ללא חגורת בטיחות. על כך, כדי להיערך לאפשרות של מערבולות אוויר בטיסות, חשוב לנוסעים לחגור את חגורות הבטיחות ולהישאר לשבת במהלך הטיסה. בעודם חווים מערבולות, על הנוסעים לשמור על קור רוח ולפעול לפי הוראות צוות הטיסה.
ראוי להזכיר שמערבולת יכולה להתרחש גם על פני נתיבי טיסה ואזורי טיסה ספציפיים, מסלולים מסוימים בעלי סיכון גבוה יותר למערבולת מאחרים, למשל טיסות מעל הרי הרוקי או ההימלאיה, ומסלולי הטיסה מעל צפון האוקיינוס האטלנטי.
הסיבות להיווצרות מערבולות האוויר בטיסה
אחת הסיבות לחרדת טיסות שהמערבולות אוויר מעוררות אצל נוסעים במטוס היא העובדה כי מדובר בתופעה מורכבת ובלתי צפויה. למעשה, במהלך הטיסה, האוויר, שנע על פני האטמוספירה, מחולל מערבולות באופן תדיר. אולם התופעה שידועה לנו כמערבולת אוויר בטיסה מתקיימת כאשר המטוס נתקל בכיסי אוויר, כלומר באזורים בעלי לחץ אוויר נמוך, אשר נוצרים בשל מספר סיבות אקלימיות. התנועה של המטוס בתוך כיסי אוויר דורשת האטה, שבשל מנגנון קוגניטיבי ידוע, מתפרשת במוח האנושי כצניחה או נפילה.
מערבולת מתרחשת כאשר המטוס עובר באזורים בעלי צפיפות אוויר וטמפרטורות שונות. הבדלים אלו באוויר עלולים לגרום למטוס לשנות גובה ולבצע עליה או ירידה פתאומיים, תוך כדי יצירת תחושת של רעידות וקפיצות:
- לעיתים קרובות המערבולת אוויר נוצרת כאשר המטוס טס בגבוה נמוך מעל רכסי הרים גבוהים, בזמן שמעליהם מכה רוח חזקה. מערבולת זאת, אשר נגרמת מאינטראקציה בין זרימת אוויר חזקה והרים, או מכשולים גבוהים אחרים, מכונה מערבולת מכנית.
- סוג נוסף של מערבולת אוויר הינו מערבולת שנגרמת על ידי עלייה של עמודי אוויר חם כאשר השמש המחממת את הקרקע. תופעה זאת נקראת מערבולת תרמית.
- נציין גם את המערבולת החזיתית, שנוצרת במפגש בין שתי מסות אוויר בעלות טמפרטורות וצפיצות שונות, כמו למשל חזית קרה וחזית חמה.
הגורמים הנפוצים למערבולת
- גזירת רוח – תופעה מטאורולוגית המתבטאת בשינוי בעוצמה או כיוון הרוח לאורך מרחק קצר. המטוס, שנמצא באזור גזירת הרוח יאבד גובה באופן פתאומי.
- זרמי סילון – מצב מטאורולוגי המתאר זרם אוויר צר ועוצמתי שמהירותו מעל כ-139 קמ”ש שנוצר בגובה 11 קילומטר על פני הים בשל ניגודי טמפרטורה. זרמי סילון שפוגשים את המטוס יכולים לגרום לקפיצות ולרעידות חזקות.
- מערבולת אוויר צח (CAT – Clear Air Turbulence) – מערבולות המתרחשות בהיעדר עננים, בדרך כלל בגובה רב. מערבולת מסוג זה עלולה להיות עוצמתית ותגרום למטוס לשנות גבוה.
- בנוסף, גם סופות רעמים ומצבי אקלים חריגים אחרים נחשבים לגורם נפוץ למערבולת. רוח חזקה עלולה לגרום למטוס לאבד גובה ולצנוח בפתאומיות.
- נציין גם כי משבר האקלים, עם התחממות של האטמוספרה והקטבים, הופך לגורם משמעותי נוסף שאחראי על יצירת מערבולות אוויר.
שיטות המדידה של מערבולות
ניתן למדוד מערבולות במספר אופנים, בהתאם לסוג המערבולת וההקשר שבו היא נמדדת. להלן מספר שיטות עיקריות:
- למדוד מערבולת במהלך הטיסה, טייסים יכולים להשתמש בתצפיות ובמכשירים ייעודיים, כגון סימולטורים, מדי תאוצה או מערכות זיהוי מערבולות.
- מכ”ם מטאורולוגי יכול לשמש לזיהוי ומדידת מערבולות באטמוספירה. שיטה זאת מיועדת בדרך כלל לאיתור ומעקב אחר סופות רעמים ומערכות מזג אוויר קשות אחרות שעלולות לייצר מערבולות.
- שימוש בטכנולוגיות חישה מרחוק למדידת מערבולות באטמוספרה.
- ניתן לדמות ולמדוד מערבולת גם באמצעות מודלים ממוחשבים. בדרך כלל, משתמשים במודלים אלה כדי לחזות מערבולות באזורים ספציפיים או לחקור את השפעותיה של מערבולות על מטוסים וכלי תחבורה אוויריים אחרים.
- בנוסף, ניתן למדוד את המערבולת גם על ידי חיישנים שממוקמים באזור בו עלולה להתרחש המערבולת. הציוד הנדרש הינו מד רוח או מד רוח קולי.
