חברות תעופה רבות מתחילות את השנה שלהן ברשימה של מטרות ייעול ותיקוני ליקויים שנמדדו בשנים הקודמות. חלק מן היוזמות החדשות והמטרות שעולות על הפרק משויכות ישירות לאיכות הסביבה, כגון; הכנסת דלקים ביולוגיים בפיתוחים חדישים, קיזוז אפשרויות לפליטת פחמן וחנקן הנגרמות במטוסים ועוד. עם זאת, נושא הקיימות אינו נשאר אך ורק באוויר עם המראתם של מטוסים כי אם גם על פני השטח ואף מתחתיו.
מה קורה על פני הקרקע?
זיהום סביבתי בשדות תעופה אינו מתרחש רק כאשר צי מטוסים נוסק לו אל השמיים ומתרחשת פליטת דלקים וגזים אל האוויר. מה קורה בקרקע כאשר המטוסים נמצאים בתוך השדות עצמם, בהאנגרים ובחניות כאשר אין טיסות או כשזמן רב עובר בין טיסה לטיסה? בשדות תעופה רבים בעלי וותק של שנים, ישנו תהליך של חלחול דלקים מזהמים אל תוך הקרקע – דבר זה מצריך עריכה של סקר קרקע אשר ייקבע האם המרחב שבו נוכחים גם אנשים וגם מטוסים מהווה סיכון.
מחקרים מראים כי מטוסים מסחריים גדולים שורפים בממוצע תוספת של 265,000 ליטרים של דלקים רק מהצורך בגרירה בתוך השדה עצמו. התוצאה הישירה של מקרים אלו מביא להוצאה כספית נכבדת על חברות התעופה וגורמת לתוספת בזיהום אוויר וקרקע.
גם המראה החיצוני של המטוסים אינו מן הנמנע – כתמי בוץ ואבק הנגרמים על ידי יצירת זרמי אוויר על כל פני גוף המטוס משפיעים רבות על תפעול יעיל שלו. בגלל בעיות אלו, לא אחת מגיעים המטוסים אל מכון בדק על מנת לעבור בדיקות תקינות.
מזעור גרירה וניקוי גוף מטוס
על מנת שלא להגיע למצב שבו צריך לגרור מטוסים אל מכוני בדק ובכך לבזבז דלק מיותר, צריך לנקות את גוף המטוס בעודו עומד במקומו. אבל, איך אפשר לעודד ניקוי בר קיימא בזמן התהליך הזה? טכניקת הניקוי הפופולרית ביותר בקרב כלי תעופה הינה – ניקוי עם מכונות לחץ מים שמשפריצות סילוני מים בלחץ גבוה. זוהי גם פעולה מאוד בזבזנית אשר דורשת יותר מ – 11,300 ליטרים של מים לשטיפת מטוס אחד בלבד. באופן שגרתי, ניקוי ושטיפה של מטוסים מתקיים 4-5 פעמים בשנה ואם ניקח בחשבון את כל חברות התעופה בעולם ושדות התעופה – צריכת המים מרקיעה שחקים. הפועל היוצא מכך הוא שכפות המאזניים נוטות לבזבוז השלילי מול התקינות של המטוסים.
כאן עולה השאלה – האם ניתן להיות ידידותי לסביבה בעולם התעופה כאשר פתרון מצד אחד מביא לאתגר גדול יותר מן הצד השני? לשאלה זו יש תשובות רבות, אך הן אפשריות כאשר בראשן עומד תהליך חדשני של רובוטיפיקציה; השימוש ברובוטים בעלי יישומים להשגת תפעולים יעילים יותר לא רק בחומרים אלא גם בזמן ובעלות כספית.
רובוטיפיקציה במטוסים
רובוטיפיקציה הוא מושג די חדשני בעולם התעופה, כאשר בבתים פרטיים ניתן לראות כבר שנים כיצד נכנסים אל חיי היומיום מנקי חלונות או רובוטים שואבי אבק ושוטפי רצפות. אחד הפתרונות היעילים ביותר לתהליך הגוזל זמן ומשאבים של שטיפת גוף המטוס הוא העסקת רובוטים לניקוי חיצוני, בדומה לאלו הנמצאים בבריכות שחייה רק בקנה מידה גדול יותר. כיום, ניתן לראות כי חברות המייצרות את המכשירים הללו מפתחות גם רובוטים לניקוי גדולים יותר בעלי עוצמה רחבה אשר מיועדים לעבודה לא רק על פני שטחו החיצוני של המטוס כי אם גם בחלקיו הפנימיים. לרובוטים האלו יש את הכוח למזער את השימוש במים ובחומרי ניקיון בכל שטיפה של מטוס – עלות החיסכון נמדדת בכ – 30% קיזוז בהשוואה למצב הקודם.
בנוסף לכך, ישנו יתרון גדול יותר התורם ישירות לצמצום זיהום אוויר – הרובוטים הללו פועלים בעזרת מנוע חשמלי ללא כל צריכה של דלק. יש להם צורך בטעינת הסוללה ללא כל פיזור אדי פחמן וחנקן של דלקים, אלמנט חשוב זה ממזער עוד יותר את הסיכון לזיהום סביבתי. זהו אומנם אתגר עבור חברות תעופה רבות, אבל לא דבר בלתי אפשרי ואפשר לראות בכל רחבי העולם שדות תעופה וחברות פרטיות אשר מחפשות אחר חלופות מתאימות לשיטות מזהמות שהיו מורגלות אליהן בעבר.
