בתעשיית התעופה המודרנית להפעלת המטוסים משתמשים בשני סוגים עיקריים של דלקים: דלק סילוני ובנזין תעופה. דלקים אלו מתאימים למנועים ולצורכי טיסה שונים, ומבטיחים בטיחות, יעילות ואמינות. אולם, בשנים האחרונות יותר ויותר חברות תעופה עוברות לשימוש בדלקי מטוסים ידידותיים לסביבה אשר אמורים לספק פתרון בר קיימא לעתיד התעשייה בעידן משבר האקלים.
בשורות הבאות, נציג בפניכם את המפרטים של דלקי המטוסים השונים כדי לסייע בהבנתך ובתהליך קבלת ההחלטות.
דלק מטוסים סילוני
דלק סילוני מופק מנפט בתהלים זיקוק חלקי ומשמש לאספקת האנרגיה הדרושה להפעלת צי מטוסים המונעים על ידי מנועי סילון. דלק זה הינו דל גופרית ומתאפיין בצמיגות נמוכה וצפיפות אנרגיה גבוהה, המאפשרת למטוסים לשאת משקל נמוך יחסית במהלך הטיסה.
דלק סילוני נשאר נוזלי בטמפרטורות נמוכות, ולכן מטוסי סילון מסוגלים לטוס בגובה, בתנאי אקלים קרים במיוחד. כמו כן, לדלק סילוני יש נקודת הבזק גבוהה, כלומר הוא לא נוטה להתלקח בתנאי אקלים סטנדרטיים.
הדלק נחשב ליציב ועמיד במיוחד, שומר על האיכות לאורך הזמן ונשאר שמיש גם לאחר תקופת אחסון ממושכת. יש לו תאימות גבוהה עם חומרים שבאים עימו במגע, למניעת סיכון לקורוזיה. כיום נמצאים בשימוש בתעשיית התעופה שלושה סוגים של דלק סילון:
- Jet A1 הינו הדלק הסילוני הנפוץ ביותר עבור טיסות פרטיות ומסחריות ברחבי העולם (למעט ארה”ב), והוא מיוצר על בסיס נפט נטול עופרת, בעל נקודת הקפאה של -47 מעלות צלזיוס וכולל תוסף אנטי סטטי להבטחת תנאי הבטיחות בזמן התדלוק.
- Jet A נמצא בשימוש בעיקר בצפון אמריקה. Jet A כמעט זהה ל-Jet A1 אך יש לו נקודת הקפאה מעט גבוהה יותר (בסביבות -40 מעלות צלזיוס) וטמפרטורת צריבה נמוכה יותר באוויר הפתוח.
- Jet B פותח לתנאי קור קיצוניים, ועל כך, נקודת הקפאה שלו הינה -60 מעלות צלזיוס, הנמוכה ביותר מבין הדלקים הסילוניים. למעשה, מדובר בתערובת של בנזין ונפט, והיא מספקת תנאים מעולים לטיסה באזורים קרים מאוד, כמו צפון קנדה ואלסקה.
- TS1 נמצא בשימוש בלעדי ברוסיה ובמספר מדינות סובייטיות לשעבר. דלק זה מיועד לתנאים ארקטיים, עם נקודת הקפאה מתחת ל-50 מעלות צלזיוס. הוא מותאם למטוסים אזרחיים וצבאיים מתוצרת רוסיה.
בנזין תעופתי
בנזין תעופתי, הקרויAVGAS , משמש להפעלת מטוסי מנועי בוכנה. בניגוד לדלק סילוני, המשמש במנועי טורבינות, AVGAS מיועד לשימוש בכלי טיס עם מנועי הצתה, בדומה לאלו המצויים במכוניות. AVGAS הוא דלק בעל אוקטן גבוה (100 ומעלה), כלומר בעל עמידות גבוהה בפני הצתה מוקדמת במנועי הדחיסה הגבוהה שעלולה לגרום לפיצוץ או דפיקות מנוע במהלך בעירה ונחשב לבטוח ויעיל.
בניגוד לדלקים למכוניות, שכבר לא כוללים תוסף עופרת, AVGAS עדיין נמצא בשימוש נרחב בתעופה בשל יעילותו במניעת דפיקות מנוע. הסוג הנפוץ ביותר של AVGAS כיום הוא 100LL. דלק זה מכיל רמה נמוכה יותר של עופרת טטראתיל (TEL) בהשוואה לגרסאות קודמות, אך היא עדיין מספיקה כדי לעמוד בדירוג האוקטן הנדרש. AVGAS הינו דלק יציב ועמיד ואינו גורם נזק למנועי מטוסים או למערכות דלק גם לאחר אחסון ממושך בתוך מכוני בדק מורשים בלבד.
אלטרנטיבות ידידותיות לסביבה
דלקי תעופה בר קיימא (SAFs) הם אלטרנטיבה חדשנית וידידותית לסביבה לדלקי תעופה מסורתיים מבוססי מאובנים. דלקים אקולוגיים אלה מיוצרים מחומרי הזנה ברי קיימא כגון פסולת שמנים, שאריות חקלאיות, צמחים שאינם אכילים ואצות. טכנולוגיות הפקת דלקי SAFs מתפתחות במהירות ומבטיחות כי בעתיד הקרוב דלקים אלה יהיו יעילים ברמה של דלקי סילוני קונבנציונליים, ויהיה ניתן להשתמש בהם במטוסים ותשתיות קיימות ללא צורך בשינויים.
היתרון המרכזי של SAFs הוא היכולת שלהם להפחית את פליטת גזי חממה ולהוריד משמעותית את טביעת הרגל הפחמנית של התעופה בהשוואה לדלק סילוני קונבנציונלי. כל זה קורה בשל העובדה שדלקים אלה מיוצרים ממשאבים מתחדשים הסופגים CO2 במהלך הייצור. למעשה, SAFs עשויים להפחית את פליטת CO2 במחזור החיים עד 80% בהשוואה לדלק סילוני.
SAFs מציעים גם יתרונות סביבתיים נוספים, כגון הפחתת פליטות של תחמוצות גופרית, חלקיקים ותחמוצות חנקן. דלקים אלה עשויים לשפר את איכות האוויר סביב שדות תעופה ולהפחית את ההשפעה הסביבתית של התעופה על קהילות המתגוררות באזור.
בנוסף ליתרונות הסביבתיים, SAFs מציעים מגוון יתרונות טכניים. כך, יש להם צפיפות אנרגיה מעולה, והם תואמים גם לתשתיות ומנועים קיימים.
יחד עם זאת, דלקי SAFs עדיין יקרים מאוד לייצור, אם כי הפרש העלויות צפוי להצטמצם ככל שהייצור יגדל והטכנולוגיה תשתפר.
