התרסקויות של מטוסים מותירות שאלות רבות ללא מענה. חוקרי ההתרסקויות הללו המגיעים מתחום הביטוח ומנהל התעופה פונים הישר אל הקופסאות השחורות בכדי לאתר את התשובות לשאלות הללו. לאחר מלחמת העולם השנייה הוגבר השימוש בקופסאות הללו בכדי לקבל תשובות והן מכילות נתוני טיסה ושיחות בין טייסים על מנת לעזור לחוקרי התעופה להבין ולשפוך אור על תאונות מטוסים המתרחשות באוויר, בים וביבשה.
למה דווקא “קופסא שחורה”?
התשובה עבור השאלה הזו מסתעפת לכמה אפשרויות וגרסאות לגבי מקור השם. המקור הראשון מצביע על המכשירים האלקטרוניים בצבע שחור אשר הוכנסו אל מטוסי קרב בזמן מלחמת העולם השנייה. סרט הצילום אשר הוכנס אל הקופסאות הללו היה בצבע שחור שלא היה צריך להכניס אור ולכן גם הקופסא וגם הסרטים היו בצבעי שחור – כדי שלא להזיק לסרטי הצילום ולקלטות. גרסה שנייה למכשירים הללו נובעת מפילוסופיות עיצוב הנדסיות של רכיבים אלקטרוניים אשר כונו “קופסאות שחורות“.
ההיסטוריה מראה לנו כי במהלך מלחמת העולם השנייה החל חיל האוויר והצבא האמריקני לעבוד על פיתוח מקליט נתונים בטיסה אשר יכול לשרוד כל דבר אפשרי. מכשירי ההקלטה הראשונים היו בעלי 2 תאים ושקלו כ – 16 קילוגרמים. התאים חולקו ל – ציוד הקלטה ומכשירי מדידה (גובה, תאוצה ומהירות אוויר) ויכלו לעבוד עד ל – 300 שעות כאשר המכשיר מחובר לחלקו האחורי של המטוס בקלות רבה.
עד לשנת 1958 נכנסו הקופסאות השחורות הראשוניות לשימוש כלל עולמי ובשנה זו התחולל מהפך – הקופסה השחורה הוכנסה לתוך מטוס מסחרי עם שדרוגים רבים שהפכו אותה לעמידה יותר ובטוחה לשימוש. בשנת 1960 התרסק מטוס בקווינסלנד ומיד לאחר מכן הומלץ על ידי מנהל התעופה הבינלאומי על התקנה של קופסא שחורה בכל צי מטוסים. אוסטרליה הייתה למדינה הראשונה בעולם שהפכה את ההמלצה הזו לחובה.
כיצד בנויות קופסאות שחורות?
עלותם של קופסאות שחורות נעה באזור שבין 10,000 – 15,000 דולרים למכשיר. הם מוכנים לעמוד בעומסים רבים ולשרוד את התרחישים הכי קשים שאפשר לתאר. לפני האישור בשימוש שלהם הם עוברים סדרה של מבחנים ובדיקות בתוך מכוני בדק ייחודיים הכוללות בין היתר פגיעה בקיר בטון במהירות של 750 קמ”ש, התכה בטמפרטורות של 1100 מעלות צלזיוס, לחץ של 2.25 טון לחמש דקות לפחות ואפילו הטבעה בעומק של 6,000 מטרים במי ים.
הנתונים הנמצאים במכשירים אלו נאגרים על לוחות זיכרון הנמצאים בתוך יחידת זיכרון אשר שורדת התרסקות (CSMU). לוחות הזיכרון יכולות להכיל עד שעתיים של נתוני שמע מוקלטים CVR, ו – 25 שעות של נתוני טיסה FDR.
איך עובדות קופסאות שחורות?
סביבת תא הטייס מרושתת במיקרופונים אשר מאזינים לכל השיחות המתבצעות על ידי הטייסים ולא רק המיקרופונים הנמצאים באוזניות. כל מיקרופון מחובר ישירות של מקליט הקול של תא הטייס – CVR. מכשיר זה מתעד את כל שיחות הטייסים וכל רעש הנקלט בסביבת תא הטייס – הנחיות של המחשב על סיפון המטוס, מה שנאמר בתוך מכשירי קשר, תקשורת עם שירותי הקרקע, שיחות על דיילי האוויר, הודעות לנוסעים ועוד. הכל מוקלט וכאשר קורה משהו יש גם הגנה על חוקי הפרטיות של הטייסים והצוות – לא כל דבר נחקר, רק מה שקשור ישירות לתאונה או הכשל הטכני הספציפי.
אחסון CVR יכול להקליט עד 120 דקות ואז מתרחשת הקלטה מחזורית שדורסת את ההקלטה הקודמת – מידע ישן נמחק ומידע חדש מוקלט, כך שעות על גבי שעות. במטוסים מודרניים יכולים הטייסים להשהות את ההקלטה ואף למחוק אותה.
נתוני ה – FDR נמצאים במטוסים ואליהם אין כל גישה. אלו נתונים של מדידה המועברים באופן אוטומטי מרגע הנעת המטוס ועד להשבתתו. מומחים וחוקרים משתמשים בנתוני ה – FDR כדי לקבוע את הסיבות לתאונה או התקלה, לזהות ולתעד מקורות פוטנציאליים של כשלים טכניים בעתיד.
הקופסאות השחורות ממוקמות, ברובן הגדול, ליד זנב המטוס מהסיבה הפשוטה כי חלק זה של המטוס נוטה שלא להיפגע יותר מידי בזמן כשלים טכניים או תאונות מטוס הרות אסון. על מנת שיוכלו לזהות את הקופסא השחורה במים ובמיוחד במי ים עמוקים – מצוידת הקופסא השחורה במשואה זוהרת המופעלת באופן אוטומטי בעת הפגיעה. את המשואה הזו ניתן לאתר עד לרדיוס של 2 קילומטרים אבל עדיין יש צורך לדעת את המיקום של ההתרסקות בכדי לאתר אותה.
מידע לאחר התרסקות
לאחר איתור הקופסא השחורה במקום ההתרסקות, היא נלקחת למעבדות טכנאים בהם מורידים את הנתונים ומעבירים אותם לחקירה על מנת לשחזר מהם הצעדים אשר הובילו להתרסקות או לכשל. מתוך מכשיר הקלטה מוצק שאינו ניזוק יכולים החוקרים לחלץ מידע באמצעות חיבור USB פשוט. אבל, ברוב הפעמים הקופסא השחורה ניזוקה ונשרפת ושחזור החומרים לוקח המון זמן – לוחות הזיכרון מוסרים ועוברים למעבדות ניקוי מיוחדות, המקליטים עוברים תהליך עיבוד חדש והכל בכדי להצליח לשלוף את המידע בצורה השלמה ביותר.
מחקרים מראים באופן מובהק כי תקלות טכניות במטוסים הן מקרים נדירים מאוד. אבל, כאשר מתרחשת תאונת מטוס, הקופסאות השחורות עוזרות ללא כל ספק לאתר ולשחזר את האירועים שהובילו לתאונה.
כיום, עובדים חוקרים על קופסא שחורה המסוגלת לצלם את הנעשה בחלל תא הטייס במקום רק להקליט, אבל ישנה עבירה על חוקי פרטיות רבים, יותר מאשר על חוקי הקלטות ופרויקטים אלו מושהים בשלב הזה. לעומת זאת, ישנו רצון להכניס מכשיר אשר מנתק את עצמו לגמרי באופן אוטומטי מהמטוס במהלך תאונה או כשל טכני – וזאת בכדי למנוע שריפה או נזק לקופסא השחורה.
