מומחים רבים טוענים כי הסכנה למוות בטיסה עומד על 1:11,000,000 לעומת מוות בתאונת דרכים העומד על 1:5,000. אומנם, עולם התעופה נראה בטוח יותר על פניו, נוח ואמין אבל לכל מטבע ישנם שני צדדים וגם בתחום זה ישנו צד אפל וקשה. יחד עם זאת, אומדן המספרים הכה גדול מעיד על רמת בטיחות גבוהה במיוחד וזאת הודות למקרים ספציפיים ואסונות אשר עיצבו את פני התעופה כפי בהם נראים כיום.
מדוע מטוסים מתרסקים?
מטוסים וכלי תעופה הנמצאים כחלק מתוך צי מטוסים מתרסקים בגלל מגוון של סיבות. מחקרים מראים כי לפחות 53% מתוך כלל מקרי ההתרסקויות קורים בעקבות טעות של טייסים. סיבה נוספת האחראית לכ – 12% מן התרסקויות הם פגעי מזג האוויר. ובחלק האחרון ישנם כ – 8% של מקרי התרסקות המתרחשים בגלל פגיעה ישירה במזיד בגוף המטוס.
החלקים הכי משמעותיים בפעילות המטוסים מתרחשת בזמן ההמראה והנחיתה. רגעים אלו הכי קריטיים מכיוון שהמטוס טס במהירות ובגובה נמוך. האפשרויות לתקן בעיות בזמנים אלו קטן מאוד ואין הרבה מקום לניווט ומחשבה. לעומת זאת, כאשר המטוס נמצא במצב של טייס אוטומטי בשיוט – יש זמן מחשבה ארוך יותר ואפשרויות לצאת מאזור סכנה.
למידה מתוך טעויות – שינוי פני התעופה
האסון בטנריף
ב – 27 למרץ, 1977 שני מטוסי בואינג 747 התנגשו האחד בשני על המסלול בשדה התעופה בטנריף. באסון זה נספו 583 אנשים וזה נחשב לאסון התעופתי הגדול ביותר. מה הוביל לאסון זה? באותו היום נתקבלו הודעות מתוך קבוצות טרוריסטיות על ביצוע התאבדות או חטיפת מטוסים בשדה התעופה לאס פאלמס באיים הקנריים. בגלל הבהלה, טיסות רבות הוסתו מן השדה הזה אל השדה בטנריף – שדה קטן מימדים עם מסלול אחד המסוגל להכיל כלי תעופה בקנה מידה גדול.
מגדל הפיקוח, באותה העת, קיבל הודעות תשדורת סותרות בשפות שונות ואישורים לנחיתה והמראה ניתנו. זוהי הסיבה להתנגשות המטוסים על המסלול. לאחר אסון זה נוצר קוד תקשורת אחיד בשפה האנגלית במגדלי הפיקוח של כל שדות התעופה בעולם והושם דגש חזק על ההיררכיה בתא הטייס על כל מקבלי ההחלטות.
התנגשות מטוסים באוויר
ב – 16 לדצמבר, 1960 התנגשו 2 מטוסי נוסעים גדולים באוויר. באסון זה נספו 134 אנשים כולל 6 אנשים שהיו על הקרקע באותה העת. על מנת לקבל מידע טוב יותר כיצד התרחשה ההתנגשות, השתמשו בפעם הראשונה ב”קופסא השחורה”. גם כאן היה קצר תקשורתי עם מגדלי הפיקוח וספקי המידע האווירי. דבר זה הוביל ליצירת נהלי בטיחות ותקשורת חדשים כבר באותה התקופה. אחת מהוראות הבטיחות החדשות הייתה שכעת על כל טייס להודיע על כל תקלה באשר היא, בין אם מדובר בתקלת מכשירים או תקשורת. דבר נוסף, רשות התעופה הוציאה נוהל שבו יש לטוס במהירות של 250 קשר בקרבת שדות התעופה. בזמן התאונה אחד המטוסים טס במהירות של 301 קשר – מה שלא איפשר בריחה מן ההתרסקות.
פצצות בתא המטען
אירועים טרוריסטיים קרו כמעט לאורך כל ההיסטוריה התעופתית. מאז שהאדם הגיע לשמיים בטיסות מסחריות, נהפך תחום זה גם לפרוץ עבור אירגוני טרור עולמיים. בשנת 1985, במהלך טיסה מסחרית מטורונטו לניו דלהי הוטמנה פצצה בתא המטען של המטוס אשר התפוצץ מעל האוקיינוס האטלנטי והרג 329 אנשים.
בעקבות אסון זה נכנסו רגולציות בטיחותיות חדשות לשדות התעופה ולמטוסים:
- בידוק בטחוני גופני של כל אדם ורכוש שנכנס לשדה התעופה.
- בידוק של כרטיסי עליה למטוס.
- התקנה של מכונות שיקוף.
- כלל הנוסעים עוברים בדיקה – אין ויתורים או הנחות למושבי VIP.
- אזור ייעודי להעלאת מזון ומשקאות לטיסות מסחריות.
- בידוק בטחוני הדוק לעובדי חברות התעופה.
- שיתוף מידע מודיעיני בין סוכנויות וחברות תעופה בינלאומיות.
הפצצה של מטוס חברת “פן אם”
אחד האסונות הגדולים ביותר לפני אסון המטוסים התרחש בשנת 1988 כאשר מטוס בואינג 747-100 יצא אל דרכו משדה התעופה הית’רו בלונדון אל ניו יורק. במהלך הטיסה, כאשר המטוס עלה ל – 31,000 רגל נשמע פיצוץ אדיר אשר פער את גוף המטוס לגמרי וגרם להתרסקותו על פני העיירה לוקרבי בסקוטלנד. באסון זה נספו 259 איש כולל 16 אנשי צוות ו – 11 איש נהרגו על הקרקע מההתרסקות עצמה.
ה – FBI החל לחקור את המקרה הזה יחד עם סוכנויות סקוטיות ואנגליות. המסקנה הברורה הייתה כי במטוס הונחה פצצה. לאחר אסון זה הוקשחו נהלי הבטיחות החדשים שהוזנו בשנת 1985 והוגברו. מאותו הרגע, כל דבר הנשלח אל בטן המטוס יעבור בידוק ושיקוף ללא יוצא מן הכלל.
מה המצב במאה ה – 21?
לאור כל המקרים הרי האסון שהתרחשו במרוצת המאה ה – 20, האם יהיה זה נכון להפחית את הטיסות ולחשוש מכל צעד? התשובה היא חד משמעית – לא. התרסקויות מטוסים פחתו והאחוזים ירדו באופן משמעותי מאז אסון התאומים בארה”ב. ישנם כלי תעופה רבים המוצאים ל”פנסיה” לאחר בדיקות מכוני בדק מקצועיים, טייסים עוברים קורסים והכשרות אשר באים למטב את קריירת התעופה בצורה בטוחה ועוד. בין אם מדובר בהסדרי בטיחות חדישים, מכשור טכנולוגי ענף או נהלים ברורים – עולם התעופה הופך לבטוח יותר ויותר בכל יום שעובר.
