המחשבה על טיסה במטוסי סילון מושכת ביותר בערך מזמן הקמתם של המטוסים הללו. עברו להם כמעט 75 שנים מאז שצ’אק ייגר הצליח לפרוץ את מחסום הקול בטיסה מישורית בפעם הראשונה בהיסטוריה. עברו יותר מ – 50 שנים מאז שמטוס הקונקורד הציע טיסות סילון שלא לשם מטרה צבאית, אלא עבור קהל הציבור המשלם. אבל, יחד עם זאת, עד היום לא נרשמו עדויות אודות מטוסים מודרניים – בין אם פרטיים או מסחריים אשר מסוגלים לעבור את מחסום הקול.
האם העידן הנוכחי מזמן לעולם את האפשרות לשובם של מטוסי הסילון הפרטיים? עם כל פלאי הטכנולוגיה החדישה, יכולות ההנדסה המודרנית והמשאבים הפיננסיים הבלתי נדלים של בעלי הון ברחבי העולם כולו בוודאי אפשרי יהיה לראות מטוסים פרטיים או מסחריים בעלי מנוע סילון חגים בשמיים, לא כך? האם מהנדסי אווירודינמיקה יוכלו לבנות מטוס סילון זול ושקט כמו מטוסים רגילים?
חזרתם של מטוסי סילון
בעוד עולם כולו נלחם במגיפה אוניברסלית, מתחת לפני השטח העניינים בנוגע למטוסי סילון פרטיים מתחילים להתחמם. עשרות של פרויקטים לבניית מטוסי סילון על-קוליים כבר החלו ושינן כמה חברות תעופה בולטות אשר הכריזו על תוכניות עתידיות לרכישת צי מטוסים קטן בטכנולוגיה הזו.
עם סיומה של שנת 2021 עדיין אף חברה לא בנתה דגם אב טיפוס מוצלח של מטוס סילון בקנה מידה מלא, אבל ישנן מספר חברות הנמצאות בתהליכי בדיקה של טכנולוגיה שימושית.
האתגר העיקרי העומד בפני חברות התעופה בנוגע לייצור של מטוסי הסילון הוא הפחתת הבום העל-קולי – אותו גל קול חזק ומהדהד המופק כאשר המטוס שובר את מהירות הקול. הרעש הזה מסוגל לנפץ חלונות ואף לגרום לפציעות. אלו גם הסיבות שמטוס הקונקורד הוגבל לטיסה על-קולית אך ורק מעל האוקיינוסים. במדינות שונות ברחבי העולם נקבעו הגבלות מעוגנות בחוק המתירות למטוסים צבאיים בלבד לבצע טיסה על-קולית וגם שם, אך ורק אם הדבר בלתי נמנע.
האם טיסה במטוס סילון אינה חוקית?
במדינות רבות בעולם, טיסה על-קולית בהגדרה מסחרית אינה חוקית, אך ישנם ניסיונות לשנות חוקים ותקנות אלו. בשנת 2020, מנהל התעופה האמריקני הקים “מסדרון” תעופה מיוחד מעל קנזס על מנת לבחון מחדש את האפשרות לבצע טיסות סילון אזרחיות. עניין זה עדיין נמצא בתהליכי בחינה וחיפוש אחר כלי תעופה שקט עם מנוע סילון. אם הבדיקות יצליחו – האיסור על תעופה על-קולית אזרחית יכול להתבטל. המון מאמצים תלויים בפיתוח המטוסים החדישים הללו ואפשר לראות כי גם חברות פרטיות קטנות וגם סוכנויות ממשלתיות כדוגמת נאס”א, מעורבות בתהליכים.
מתוך המחשבה הזאת, נדמה כי בעולם התעופה לא עובר יום אחד מבלי שתהיה הכרזה על עוד פרויקט מטוס עסקי על-קולי. חלק מהחברות המודיעות על התחלת פרויקטים נעלמות זמן קצר לאחר ההכרזה, אבל אחרות מצליחות לגייס כספים, כמו לדוגמא חברות “בואינג”, “וירג’ין” ומדינות כמו רוסיה, יפן וסין עומדות איתן אל מול החוקים והתקנות הנוקשות של מנהל התעופה הבינלאומי.
האם מטוסי סילון ידידותיים לסביבה?
עד כה המטוסים הללו לא ידידותיים לסביבה בגלל שיעור הפליטה הגבוה שלהם. אבל הם בהחלט יכולים להיות – בשנים האחרונות עבר ענף התעופה שינויים רבים מבחינת טביעת הרגל לשימור הסביבה וגם כאן מגיעות חברות תעופה ומכריזות כי הן מסוגלות לשמור על אפקט זה גם במנוע סילון על-קולי.
התקנות הסביבתיות במדינות ברחבי הגלובוס גדלו והתעצמו באופן נרחב ודרמטי מאז הדור הראשון של מטוסי הסילון והמודעות בקרב הציבור הרחב רק עולה – אלמנטים אלו מגבירים את הצורך להקטין את אחוז שיעור הפליטה במטוסים. בנוסף לכך, שיעור הפליטה קשורה ישירות גם לכמות צריכת הדלק. אלו הם שדרוגים הנידונים בענף התעופה ללא כל קשר למטוסי סילון. מכאן יוצא כי מטוסים יעילים יותר שמזהמים פחות הם זולים להטסה – משוואה פשוטה לכאורה. האם חברות התעופה המייצרות מטוסי סילון יוכלו לעמוד בתנאים אלו ולהפוך אותם לידידותיים יותר לסביבה? רק הזמן יוכל לומר לנו זאת, אבל בהחלט יש למה לצפות בעתיד.
